מש"צ בכיתה ט' מבית הספר בויאר בירושלים. עברתי את הקורס הבסיסי בשנת 2019, ואני מתכוון לצאת לקורס המתקדם הקרוב. במסגרת פעילותי כמש"צ, הדרכתי טיול שנתי במשך שלושה ימים... להמשך קריאה

משימת בדד

עזרים: שיתוף הפעולה של הקבוצה, הטבע, מפה

מבוסס על פעילות שהעביר פעמים רבות המורה לשל"ח עופר אשכנזי, תודה רבה שהסכים להעביר את הפעילות ולסייע לתמללה ולהעבירה לאחרים.

הקדמה למדריך: את הפעילות הנ"ל יש לבצע במקום רגוע ושקט, כמה שאפשר בלי אנשים אחרים. כמו כן השקט וההקשבה חושבים כאן ביותר, קבוצות שלא מסוגלות לעמוד בכך הפעילות כנראה לא תתאים להם.

  • את המשימה אפשר לבצע במגוון רחב של מקומות, מיערות ועד למדבריות.
  • למען הנוחות ההדרכה תיכתב כאילו היא נעשית בנגב, אך ניתן להתאים זאת לאזור בו נמצאים.
  • להושיב את הקבוצה במעגל או בצורה אחרת שמאפשרת שיח פתוח בין כולם.

הקדמה על האזור:

אנחנו נמצאים בנגב הנגב הוא מדבר, משמע הוא מקום מאוד יבש. כפי שאתם רואים האו הררי מאוד, מלא פסגות וגאיות. גשם כמעט ולא יורד כאן, והטמפרטורות גבוהות מאוד. מעט בעלי החיים והצמחים כאן, פיתחו מגוון שיטות ייחודיות על מנת לשרוד בתנאים קיצוניים אלו. גם בני אדם בקושי חיים כאן, ולכם המקום נראה ריק מכבישים, בניינים וכולי.  (אפשר להשתמש במפה כדי להראות איפה האוזר, את גבולותיו וכולי)

דיון עם הקבוצה:

  • מה הריחוק מהבית גורם לך להרגיש?
  • אילו תחושות הוא מעלה בך?
  • האם אתה מרגיש בודד מעט באזור כזה?
  • האם ראיתם תופעות טבעיות שלא רואים באזור של הבית?
  • מה השקט של המדבר גורם לכם להרגיש? אתם מרגישים בנוח איתו?
  • (לפני ששואלים, להדגיש כי כדאי שהתשובות יהיו עמוקות יחסית ולא תשובות של מילה או שתיים)

החלק המעשי:

ביומיום של רובנו לא יוצא לנו להגיע למקומות מרוחקים, לא מיושבים, שקטים. אנחנו רוב הזמן נמצאים בעבודה, לימודים, עם חברים וכולי, וכל זה בסביבה שבה תמיד יש רעש של דיבורים, של מוזיקה ושל מגוון הסחות דעת אחרות.

פעם בכמה זמן צריך לקחת הפסקה, זמן לעצמנו, זמן כדי לחשוב, כדי להתחבר, כדי להרגיש וכדי להתנקות נפשית.

מה שנעשה עכשיו, אני אקח כל אחד מכם ואושיב אותו במקום שלו. אל תיצרו קשר עין אחד עם השני, אל תדברו, אל תזוזו ממקומכם. בסימן שלי (שריקה, מחיאת כף אן כל דבר אחר) מותר לקום, ונבוא להתכנס פה.

בזמן שאתם יושבים, הסתכלו על הטבע, תנסו להבין את הדברים הקטנים שלו, את היופי בפרטים. תסתכלו על הסדקים בסלעים, על הנמלים שהולכות להן, על העננים, על כל האזור רחב הידיים הזה, או על כל דבר אחר שמעניין אתכם. תוך כדי, חשבו על הדברים שאתם לא חושבים  עליהם בדרך כלל: מי אני? מה אני רוצה להיות? אילו שינויים אני רוצה לעבור? מה אני רוצה לשפר בעצמי? ועוד שאלות רבות אחרות מהסוג הזה.

סיכום: לאחר הסימן המוסכם וכינוס הקבוצה לשאול:

  • למדתם על עצמכם משהו חדש?
  • האם חשבתם על רעיון יצירתי כלשהו?
  • האם שמתם לב לתופעות בטבע שלא שמתם לב אליהם קודם? לצורות מיוחדות? לבעלי חיים או צמחים מיוחדים?
  • האם עלה בך כיוון חשיבה חדש, על החיים או על משהו ספציפי?
  • האם יצאת עם החלטה כלשהי לחייך/ללימודים או לכל דבר אחר?

מש"צ בכיתה ט' מבית הספר בויאר בירושלים. עברתי את הקורס הבסיסי בשנת 2019, ואני מתכוון לצאת לקורס המתקדם הקרוב. במסגרת פעילותי כמש"צ, הדרכתי טיול שנתי במשך שלושה ימים... להמשך קריאה

משימת בדד

עזרים: שיתוף הפעולה של הקבוצה, הטבע, מפה

מבוסס על פעילות שהעביר פעמים רבות המורה לשל"ח עופר אשכנזי, תודה רבה שהסכים להעביר את הפעילות ולסייע לתמללה ולהעבירה לאחרים.

הקדמה למדריך: את הפעילות הנ"ל יש לבצע במקום רגוע ושקט, כמה שאפשר בלי אנשים אחרים. כמו כן השקט וההקשבה חושבים כאן ביותר, קבוצות שלא מסוגלות לעמוד בכך הפעילות כנראה לא תתאים להם.

  • את המשימה אפשר לבצע במגוון רחב של מקומות, מיערות ועד למדבריות.
  • למען הנוחות ההדרכה תיכתב כאילו היא נעשית בנגב, אך ניתן להתאים זאת לאזור בו נמצאים.
  • להושיב את הקבוצה במעגל או בצורה אחרת שמאפשרת שיח פתוח בין כולם.

הקדמה על האזור:

אנחנו נמצאים בנגב הנגב הוא מדבר, משמע הוא מקום מאוד יבש. כפי שאתם רואים האו הררי מאוד, מלא פסגות וגאיות. גשם כמעט ולא יורד כאן, והטמפרטורות גבוהות מאוד. מעט בעלי החיים והצמחים כאן, פיתחו מגוון שיטות ייחודיות על מנת לשרוד בתנאים קיצוניים אלו. גם בני אדם בקושי חיים כאן, ולכם המקום נראה ריק מכבישים, בניינים וכולי.  (אפשר להשתמש במפה כדי להראות איפה האוזר, את גבולותיו וכולי)

דיון עם הקבוצה:

  • מה הריחוק מהבית גורם לך להרגיש?
  • אילו תחושות הוא מעלה בך?
  • האם אתה מרגיש בודד מעט באזור כזה?
  • האם ראיתם תופעות טבעיות שלא רואים באזור של הבית?
  • מה השקט של המדבר גורם לכם להרגיש? אתם מרגישים בנוח איתו?
  • (לפני ששואלים, להדגיש כי כדאי שהתשובות יהיו עמוקות יחסית ולא תשובות של מילה או שתיים)

החלק המעשי:

ביומיום של רובנו לא יוצא לנו להגיע למקומות מרוחקים, לא מיושבים, שקטים. אנחנו רוב הזמן נמצאים בעבודה, לימודים, עם חברים וכולי, וכל זה בסביבה שבה תמיד יש רעש של דיבורים, של מוזיקה ושל מגוון הסחות דעת אחרות.

פעם בכמה זמן צריך לקחת הפסקה, זמן לעצמנו, זמן כדי לחשוב, כדי להתחבר, כדי להרגיש וכדי להתנקות נפשית.

מה שנעשה עכשיו, אני אקח כל אחד מכם ואושיב אותו במקום שלו. אל תיצרו קשר עין אחד עם השני, אל תדברו, אל תזוזו ממקומכם. בסימן שלי (שריקה, מחיאת כף אן כל דבר אחר) מותר לקום, ונבוא להתכנס פה.

בזמן שאתם יושבים, הסתכלו על הטבע, תנסו להבין את הדברים הקטנים שלו, את היופי בפרטים. תסתכלו על הסדקים בסלעים, על הנמלים שהולכות להן, על העננים, על כל האזור רחב הידיים הזה, או על כל דבר אחר שמעניין אתכם. תוך כדי, חשבו על הדברים שאתם לא חושבים  עליהם בדרך כלל: מי אני? מה אני רוצה להיות? אילו שינויים אני רוצה לעבור? מה אני רוצה לשפר בעצמי? ועוד שאלות רבות אחרות מהסוג הזה.

סיכום: לאחר הסימן המוסכם וכינוס הקבוצה לשאול:

  • למדתם על עצמכם משהו חדש?
  • האם חשבתם על רעיון יצירתי כלשהו?
  • האם שמתם לב לתופעות בטבע שלא שמתם לב אליהם קודם? לצורות מיוחדות? לבעלי חיים או צמחים מיוחדים?
  • האם עלה בך כיוון חשיבה חדש, על החיים או על משהו ספציפי?
  • האם יצאת עם החלטה כלשהי לחייך/ללימודים או לכל דבר אחר?

פוסטים דומים

השאר תגובה

אימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *