מש"צ בכיתה ט' מבית הספר בויאר בירושלים. עברתי את הקורס הבסיסי בשנת 2019, ואני מתכוון לצאת לקורס המתקדם הקרוב. במסגרת פעילותי כמש"צ, הדרכתי טיול שנתי במשך שלושה ימים... להמשך קריאה

הדרכה - אלה ארצישראלית

להורדת ההדרכה בקובץ pdf

האלה הארצישראלית היא עץ, ממשפחת האלתיים, אשר גדל בכל רחבי אגן הים התיכון.

גובהו המקסימלי של העץ הוא 8 עד 10  מטרים, אך עם זאת בממוצע הוא רק בגובה של עד 2 מטרים. האלה יכולה לגדול מאות שנים (אם לא מפריעים לה), ויש מספר עצי אלה בארץ בני קרוב ל500 שנה.

לאלה תקופת פריחה בסוף החורף והאביב: לאלה יש תפרחת של קבוצות פרחים אדומים על הענפים

(להעביר תמונה מודפסת צבעונית של התפרחת)

את האלה ניתן למצוא כמעט תמיד בסמיכות לעץ האלון.

לאלה יש שרף בכל חלקי העץ, ובעבר הכינו מהם תרופות רבות, כמו כן העץ נוח לגילוף.

האלה בתנך - סיפור אבשלום והמרד

האלה אינה מופיעה רבות בתנ"ך, אך היא מופיעה בסיפורו של מרד אבשלום ככתוב בספר שמואל ב', פרק י"ח

(במהלך ההקראה של הקטע המקראי יש לעצור בנק' מפתח ולבארו, בעזרת הקהל)

"וַיִּקָּרֵא, אַבְשָׁלוֹם, לִפְנֵי, עַבְדֵי דָוִד; וְאַבְשָׁלוֹם רֹכֵב עַל-הַפֶּרֶד, וַיָּבֹא הַפֶּרֶד תַּחַת שׂוֹבֶךְ הָאֵלָה הַגְּדוֹלָה וַיֶּחֱזַק רֹאשׁוֹ בָאֵלָה וַיֻּתַּן בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, וְהַפֶּרֶד אֲשֶׁר-תַּחְתָּיו, עָבָר ... טו וַיָּסֹבּוּ עֲשָׂרָה נְעָרִים, נֹשְׂאֵי כְּלֵי יוֹאָב; וַיַּכּוּ אֶת-אַבְשָׁלוֹם, וַיְמִתֻהוּ. "

עפץ:

עפץ הוא גוף על גבי צמח, שנוצר על ידי חרק או חיידק טפיל, שמפרישים חומרים שונים, שמצטברים ויוצרים את העפץ.

בדרך כלל לכל סוג של צמח יש את העפץ הייחודי לו, שנוצר על ידי טפיל ספיצפי.

(להראות תמונה מודפסת של העפצים, ובמידת האפשר, גם בשטח)

אגדה מספרת כי העפצים הם תודתו של אלוהים לאלה, ואת הסיפור אודות זה הקהל יציג.

דגשים בנוגע להצגה:

  1. לקחת מתנדבים רציניים וזורמים
  2. להדגיש כי מומלץ לחרוג במקצת מהטקסט הכתוב, אם שומרים על העלילה.
  3. בהמשך לסעיף הקודם, יש לאפשר לשחקנים להשתמש בהומור, בבדיחות ובצורת משחק מצחיקה.
למדריך:
  1. יש לאפשר לסיים את ההצגה בזמן סביר, גם אם זה אומר חריגה של עד 3-5 דקות מהזמן המוקצב.
  2. אנא ממך, עזור לי לממש את ההצגה, ולגרום לביצוע מיטבי שלי ושל שאר הקבוצה בשטח. כי בסופו של דבר כולנו רוצים הדרכה מוצלחת.
  • סעיפים 4 ו5 נכתבו בלשון זכר מטעמי נוחות, אך מיועדים לשני המינים כאחד.

סיפור על היווצרות העפצים של האלה

קריין:

שנה שבה מתרחש סיפורנו היה החורף קשה וארוך, מטיילים לא טיילו בהר, והצמחים העצובים חיכו בקוצר רוח לבוא האביב.

בוקר אחד התבונן בורא העולם בצמחים הקודרים שבחורש. הוא הסתכל באלה הארץ-ישראלית העירומה, הקופאת בקור, וראה שהיא עצובה ודמעות זולגות מעיניה הירוקות.

אלוהים:

"למה את עצובה?"

אלה ארצישראלית (בעצב):

"רע ומר גורלי, הנה אחותי, אלה  המסטיק, מכוסה בעלים יפים מבריקים, וריח טוב עולה מהם, ואני ניצבת כאן עירומה ורועדת בקרה, ורק עלה אחד נותר על ענפי העירומים"

אלוהים:

"אבל כולם יודעים שאת יפה מאחותך "לבלובך אדום, עלי השלכת שלך זהובים וקומתך גבוהה וזקופה"

קריין:

אבל האלה לא נרגעה. ובכיה גבר עוד יותר

אלוהים:

"אני מבטיח לך, אלה יקרה, שאם תעשי מעשה חסד בימים הקרובים, אעניק לך עיטור  ססגוני ויפה שיקשט אותך וירבה את יופייך"

קריין:

שמעה האלה את דבריו והתעודדה. היא חיכתה למטיילים כדי שתוכל להיטיב עמם ולעשות עמם מעשה חסד, אבל הגשם לא פסק, ומטיילים לא  באו אל החורש.

יום אחד נחתה על העלה היחיד שנותר לאלה כנימה זעירה ונפחדת

אלה ארצישראלית (באסרטיביות):.

"היזהרי לך, כנימה! לא רואה את שנותר לי רק עלה אחד, ואם ייפול, אהיה עירומה לגמרי"

כנימה (בבהלה):

אוי, סליחה! לא התכוונתי!"

קריין:

הכנימה מיהרה לעזוב את העלה ולצנוח על אחד הענפים

אלה ארצישראלית (בדאגה):

ומדוע את כה נפחדת, כנימה?"

כנימה (בבכי):

אין לי מקום להטיל בו את הביצים שלי!"

 

אלה ארצישראלית  (בנחמדות):

"שמעי נא, כנימה נחמדה שלי, היצמדי לעלה היחיד שנותר לי, והטילי בתוכו את ביצייך, ואני אעטוף אותן ואגן עליהם"

קריין:

עשתה הכנימה כדברי האלה, ניקבה את העלה, והטילה בפצע שיצרה בו את ביציה

ראה בורא העולם את המעשה הטוב שעשתה האלה, ומיהר לקפל את שולי העלה, להדביקם זה לזה, ונרתיק הביצים שנוצר התעצה, גדל והאדים מאוד.

כך נוצר העפץ המפאר את האלה הארץ ישראלית עד היום הזה.

צילום: מאת Ram Eisenberg - נוצר על ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=5557817

מש"צ בכיתה ט' מבית הספר בויאר בירושלים. עברתי את הקורס הבסיסי בשנת 2019, ואני מתכוון לצאת לקורס המתקדם הקרוב. במסגרת פעילותי כמש"צ, הדרכתי טיול שנתי במשך שלושה ימים... להמשך קריאה

הדרכה - אלה ארצישראלית

להורדת ההדרכה בקובץ pdf

האלה הארצישראלית היא עץ, ממשפחת האלתיים, אשר גדל בכל רחבי אגן הים התיכון.

גובהו המקסימלי של העץ הוא 8 עד 10  מטרים, אך עם זאת בממוצע הוא רק בגובה של עד 2 מטרים. האלה יכולה לגדול מאות שנים (אם לא מפריעים לה), ויש מספר עצי אלה בארץ בני קרוב ל500 שנה.

לאלה תקופת פריחה בסוף החורף והאביב: לאלה יש תפרחת של קבוצות פרחים אדומים על הענפים

(להעביר תמונה מודפסת צבעונית של התפרחת)

את האלה ניתן למצוא כמעט תמיד בסמיכות לעץ האלון.

לאלה יש שרף בכל חלקי העץ, ובעבר הכינו מהם תרופות רבות, כמו כן העץ נוח לגילוף.

האלה בתנך - סיפור אבשלום והמרד

האלה אינה מופיעה רבות בתנ"ך, אך היא מופיעה בסיפורו של מרד אבשלום ככתוב בספר שמואל ב', פרק י"ח

(במהלך ההקראה של הקטע המקראי יש לעצור בנק' מפתח ולבארו, בעזרת הקהל)

"וַיִּקָּרֵא, אַבְשָׁלוֹם, לִפְנֵי, עַבְדֵי דָוִד; וְאַבְשָׁלוֹם רֹכֵב עַל-הַפֶּרֶד, וַיָּבֹא הַפֶּרֶד תַּחַת שׂוֹבֶךְ הָאֵלָה הַגְּדוֹלָה וַיֶּחֱזַק רֹאשׁוֹ בָאֵלָה וַיֻּתַּן בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, וְהַפֶּרֶד אֲשֶׁר-תַּחְתָּיו, עָבָר ... טו וַיָּסֹבּוּ עֲשָׂרָה נְעָרִים, נֹשְׂאֵי כְּלֵי יוֹאָב; וַיַּכּוּ אֶת-אַבְשָׁלוֹם, וַיְמִתֻהוּ. "

עפץ:

עפץ הוא גוף על גבי צמח, שנוצר על ידי חרק או חיידק טפיל, שמפרישים חומרים שונים, שמצטברים ויוצרים את העפץ.

בדרך כלל לכל סוג של צמח יש את העפץ הייחודי לו, שנוצר על ידי טפיל ספיצפי.

(להראות תמונה מודפסת של העפצים, ובמידת האפשר, גם בשטח)

אגדה מספרת כי העפצים הם תודתו של אלוהים לאלה, ואת הסיפור אודות זה הקהל יציג.

פוסטים דומים

דגשים בנוגע להצגה:

  1. לקחת מתנדבים רציניים וזורמים
  2. להדגיש כי מומלץ לחרוג במקצת מהטקסט הכתוב, אם שומרים על העלילה.
  3. בהמשך לסעיף הקודם, יש לאפשר לשחקנים להשתמש בהומור, בבדיחות ובצורת משחק מצחיקה.
למדריך:
  1. יש לאפשר לסיים את ההצגה בזמן סביר, גם אם זה אומר חריגה של עד 3-5 דקות מהזמן המוקצב.
  2. אנא ממך, עזור לי לממש את ההצגה, ולגרום לביצוע מיטבי שלי ושל שאר הקבוצה בשטח. כי בסופו של דבר כולנו רוצים הדרכה מוצלחת.
  • סעיפים 4 ו5 נכתבו בלשון זכר מטעמי נוחות, אך מיועדים לשני המינים כאחד.

סיפור על היווצרות העפצים של האלה

קריין:

שנה שבה מתרחש סיפורנו היה החורף קשה וארוך, מטיילים לא טיילו בהר, והצמחים העצובים חיכו בקוצר רוח לבוא האביב.

בוקר אחד התבונן בורא העולם בצמחים הקודרים שבחורש. הוא הסתכל באלה הארץ-ישראלית העירומה, הקופאת בקור, וראה שהיא עצובה ודמעות זולגות מעיניה הירוקות.

אלוהים:

"למה את עצובה?"

אלה ארצישראלית (בעצב):

"רע ומר גורלי, הנה אחותי, אלה  המסטיק, מכוסה בעלים יפים מבריקים, וריח טוב עולה מהם, ואני ניצבת כאן עירומה ורועדת בקרה, ורק עלה אחד נותר על ענפי העירומים"

אלוהים:

"אבל כולם יודעים שאת יפה מאחותך "לבלובך אדום, עלי השלכת שלך זהובים וקומתך גבוהה וזקופה"

קריין:

אבל האלה לא נרגעה. ובכיה גבר עוד יותר

אלוהים:

"אני מבטיח לך, אלה יקרה, שאם תעשי מעשה חסד בימים הקרובים, אעניק לך עיטור  ססגוני ויפה שיקשט אותך וירבה את יופייך"

קריין:

שמעה האלה את דבריו והתעודדה. היא חיכתה למטיילים כדי שתוכל להיטיב עמם ולעשות עמם מעשה חסד, אבל הגשם לא פסק, ומטיילים לא  באו אל החורש.

יום אחד נחתה על העלה היחיד שנותר לאלה כנימה זעירה ונפחדת

אלה ארצישראלית (באסרטיביות):.

"היזהרי לך, כנימה! לא רואה את שנותר לי רק עלה אחד, ואם ייפול, אהיה עירומה לגמרי"

כנימה (בבהלה):

אוי, סליחה! לא התכוונתי!"

קריין:

הכנימה מיהרה לעזוב את העלה ולצנוח על אחד הענפים

אלה ארצישראלית (בדאגה):

ומדוע את כה נפחדת, כנימה?"

כנימה (בבכי):

אין לי מקום להטיל בו את הביצים שלי!"

 

אלה ארצישראלית  (בנחמדות):

"שמעי נא, כנימה נחמדה שלי, היצמדי לעלה היחיד שנותר לי, והטילי בתוכו את ביצייך, ואני אעטוף אותן ואגן עליהם"

קריין:

עשתה הכנימה כדברי האלה, ניקבה את העלה, והטילה בפצע שיצרה בו את ביציה

ראה בורא העולם את המעשה הטוב שעשתה האלה, ומיהר לקפל את שולי העלה, להדביקם זה לזה, ונרתיק הביצים שנוצר התעצה, גדל והאדים מאוד.

כך נוצר העפץ המפאר את האלה הארץ ישראלית עד היום הזה.

צילום: מאת Ram Eisenberg - נוצר על ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=5557817

פוסטים דומים

השאר תגובה

אימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *