קוראים לי אורי ואני מורה לשל"ח 19 שנים. סדנת אחריותינו על הארץ נכנסה לי ללב אחרי מחאת האוהלים בשנת 2011 ובעקבותיה... קרא עוד

שיעור מס' 1 - אחריותינו על הארץ

בירור ערכים, אז והיום

על מנת לקבל את המצגת בקובץ פאוור פוינט השאירו בתגובה למטה את המייל שלכם עם שמכם ושם בית הספר בו אתם מלמדים של"ח. וכן מעוניין או לא מעוניין לקבל עדכונים פעם בחודש לגבי החומרים שעלו במהלך החודש האחרון.

לאתר מנהלת הטיולים ובו סדנת ההר הרשמית - לחצו

הרעיון של הסדנה

הסדנא והסיור שלנו בתל אביב עוסקים בלקיחת אחריות על הארץ, המדינה והחברה בעבר ובהווה. הכוונה בעיקר על ההבדלים בין ראשית הציונות, השנים שלקראת הקמת המדינה והשנים הראשונות לעומת המצב היום. מהם הערכים שמובילים אותנו כחברה אז והיום ובעיקר היכן אנחנו יכולים וצריכים לקחת אחריות.

הסיור

הסיור עצמו מתחיל במוזיאון הפלמ"ח ועוסק בלקיחת אחריות בשנים שקדמו להקמת המדינה ולאחר מכן אנחנו הולכים מרוטשילד לתחנה המרכזית הישנה ומדברים על המחאה החברתית, פערים בחברה וכן עשייה חברתית בחצר האחורית של החברה הישראלית.

שיעור ראשון – מיפוי ערכים אז והיום

המטרה:

מהו ערך ?

ערכים - התלמידים צריכים להבין שלכל חברה אנושית יש ערכים מובילים. הם לא משותפים לכל אדם ואדם אבל באופן כללי יש הרבה מהמשותף. ערכים משתנים עם הזמן. חלק מהערכים הם תוצאה של בחירה אישית של אנשים וחלקם מוכתבים על ידי הסביבה, החברה ואף המדינה.

חלק ראשון – דיון בקבוצות על ערכי יסוד אישיים

בחירת 5 ערכים מובילים

מבקשים מהתלמידים להסתדר בקבוצות של 4 או 6 ולבחור במשותף מתוך קבוצת ערכים גדולה את 5 הערכים החשובים להם ביותר. התלמידים מבינים שלכל אחד ערכים קצת שונים משל חברו אבל הם בסופו של דבר מחליטים מהם ערכי היסוד של הסביבה שלהם. לאחר העבודה, כל קבוצה מציגה את הערכים שלה ומה היו ההתלבטויות והתהליך במשימה.

רשימת הערכים: תרומה לקהילה, משפחה, כסף, מימוש עצמי, יושר אישי, חיים בישראל, שמירת מסורת, סובלנות, התמדה, מנהיגות, ייחודיות, ערבות הדדית, מצוינות, שמירה על המולדת (פטריוטיות), שלום, שיווין, מוכנות להקרבה למען המולדת

משפחה

סביר להניח שרוב התלמידים ייבחרו בערך "משפחה" כערך מוביל ובסיסי. התלמידים היום לא יכולים כמעט לראות אפשרות אחרת של חיים מלבד משפחה, כלומר הורים וילדים גרים בבית אחד והם יחידה אורגנית אחת. היום זה הכי ברור אבל האם תמיד היה כך ?

בתקופת החלוצים ערך המשפחה היה פחות חשוב. הזוגיות והילדים יכלו להפריע למפעל הציוני – יש לכך עשרות דוגמאות וסיפורים בהקשר של הקיבוץ והקבוצה. דוגמא של כפר גלעדי שהילדים היו רכוש הכלל בהגדרה, או בקבוצת דגניה שהוחלט לא ללדת ילדים בשלבי הראשונים של המשק. כל נושא הלינה המשותפת בקיבוצים זה סיפור מורכב נוסף. דוגמא נוספת היא האוהלים בראשית הקיבוצים בעמק יזרעאל, ששימשו 3 אנשים, לעיתים זוג ועוד אחד או אחת שנקרא/ה פרימוס על שם הרגל השלישית של הפרימוס.

מימוש עצמי

ערך כל כך חשוב היום ושבעבר היה משני אצל אלו שייסדו את המדינה. הדוגמא היא הסיפור של נעמי שמר כאשר רצתה ללמוד מוסיקה בתל אביב. חברי קיבוץ כנרת בו היא גדלה רצו למנוע ממנה את הלימודים על מנת שתישאר לעבוד במשק. לאחר הסיפור אני משמיע את השיר של אריאל הורביץ, המכתב של רבקה לנעמי.

https://www.youtube.com/watch?v=mDNyY2VLDMs

הקרבה למען המולדת

"טוב למות בעד ארצנו" – סיפורו בקצרה של טרומפלדור והמשמעות של המשפט הזה שעליו חינכו דורות על דורות של צעירים. האם זה תופס היום ? האם מייחסים לערך הזה את אותה החשיבות ? האם צריך להמשיך ולייחס את אותה החשיבות לערך הזה ?

בעבר המדינה עודדה צעירים בהרבה דרכים כולל דרך משרד החינוך להיו ממוקדים בנושאים הציונים ופחות בדברים אחרים אוניברסלים. כאן אני מציג את קטע מתוך היהודים באים על הביטלס

https://www.youtube.com/watch?v=dqcWhay1XX8

קוראים לי אורי ואני מורה לשל"ח 19 שנים. סדנת אחריותינו על הארץ נכנסה לי ללב אחרי מחאת האוהלים בשנת 2011 ובעקבותיה... קרא עוד

שיעור מס' 1 - אחריותינו על הארץ

בירור ערכים, אז והיום

על מנת לקבל את המצגת בקובץ פאוור פוינט השאירו בתגובה למטה את המייל שלכם עם שמכם ושם בית הספר בו אתם מלמדים של"ח. וכן מעוניין או לא מעוניין לקבל עדכונים פעם בחודש לגבי החומרים שעלו במהלך החודש האחרון.

לאתר מנהלת הטיולים ובו סדנת ההר הרשמית - לחצו

הרעיון של הסדנה

הסדנא והסיור שלנו בתל אביב עוסקים בלקיחת אחריות על הארץ, המדינה והחברה בעבר ובהווה. הכוונה בעיקר על ההבדלים בין ראשית הציונות, השנים שלקראת הקמת המדינה והשנים הראשונות לעומת המצב היום. מהם הערכים שמובילים אותנו כחברה אז והיום ובעיקר היכן אנחנו יכולים וצריכים לקחת אחריות.

הסיור

הסיור עצמו מתחיל במוזיאון הפלמ"ח ועוסק בלקיחת אחריות בשנים שקדמו להקמת המדינה ולאחר מכן אנחנו הולכים מרוטשילד לתחנה המרכזית הישנה ומדברים על המחאה החברתית, פערים בחברה וכן עשייה חברתית בחצר האחורית של החברה הישראלית.

שיעור ראשון – מיפוי ערכים אז והיום

המטרה:

מהו ערך ?

ערכים - התלמידים צריכים להבין שלכל חברה אנושית יש ערכים מובילים. הם לא משותפים לכל אדם ואדם אבל באופן כללי יש הרבה מהמשותף. ערכים משתנים עם הזמן. חלק מהערכים הם תוצאה של בחירה אישית של אנשים וחלקם מוכתבים על ידי הסביבה, החברה ואף המדינה.

חלק ראשון – דיון בקבוצות על ערכי יסוד אישיים

בחירת 5 ערכים מובילים

מבקשים מהתלמידים להסתדר בקבוצות של 4 או 6 ולבחור במשותף מתוך קבוצת ערכים גדולה את 5 הערכים החשובים להם ביותר. התלמידים מבינים שלכל אחד ערכים קצת שונים משל חברו אבל הם בסופו של דבר מחליטים מהם ערכי היסוד של הסביבה שלהם. לאחר העבודה, כל קבוצה מציגה את הערכים שלה ומה היו ההתלבטויות והתהליך במשימה.

רשימת הערכים: תרומה לקהילה, משפחה, כסף, מימוש עצמי, יושר אישי, חיים בישראל, שמירת מסורת, סובלנות, התמדה, מנהיגות, ייחודיות, ערבות הדדית, מצוינות, שמירה על המולדת (פטריוטיות), שלום, שיווין, מוכנות להקרבה למען המולדת

משפחה

סביר להניח שרוב התלמידים ייבחרו בערך "משפחה" כערך מוביל ובסיסי. התלמידים היום לא יכולים כמעט לראות אפשרות אחרת של חיים מלבד משפחה, כלומר הורים וילדים גרים בבית אחד והם יחידה אורגנית אחת. היום זה הכי ברור אבל האם תמיד היה כך ?

בתקופת החלוצים ערך המשפחה היה פחות חשוב. הזוגיות והילדים יכלו להפריע למפעל הציוני – יש לכך עשרות דוגמאות וסיפורים בהקשר של הקיבוץ והקבוצה. דוגמא של כפר גלעדי שהילדים היו רכוש הכלל בהגדרה, או בקבוצת דגניה שהוחלט לא ללדת ילדים בשלבי הראשונים של המשק. כל נושא הלינה המשותפת בקיבוצים זה סיפור מורכב נוסף. דוגמא נוספת היא האוהלים בראשית הקיבוצים בעמק יזרעאל, ששימשו 3 אנשים, לעיתים זוג ועוד אחד או אחת שנקרא/ה פרימוס על שם הרגל השלישית של הפרימוס.

מימוש עצמי

ערך כל כך חשוב היום ושבעבר היה משני אצל אלו שייסדו את המדינה. הדוגמא היא הסיפור של נעמי שמר כאשר רצתה ללמוד מוסיקה בתל אביב. חברי קיבוץ כנרת בו היא גדלה רצו למנוע ממנה את הלימודים על מנת שתישאר לעבוד במשק. לאחר הסיפור אני משמיע את השיר של אריאל הורביץ, המכתב של רבקה לנעמי.

https://www.youtube.com/watch?v=mDNyY2VLDMs

פוסטים דומים

הקרבה למען המולדת

"טוב למות בעד ארצנו" – סיפורו בקצרה של טרומפלדור והמשמעות של המשפט הזה שעליו חינכו דורות על דורות של צעירים. האם זה תופס היום ? האם מייחסים לערך הזה את אותה החשיבות ? האם צריך להמשיך ולייחס את אותה החשיבות לערך הזה ?

בעבר המדינה עודדה צעירים בהרבה דרכים כולל דרך משרד החינוך להיו ממוקדים בנושאים הציונים ופחות בדברים אחרים אוניברסלים. כאן אני מציג את קטע מתוך היהודים באים על הביטלס

https://www.youtube.com/watch?v=dqcWhay1XX8

פוסטים דומים

להצטרף לשיחה

השאר תגובה

אימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *