סרגל ניווט: דף הבית>> ירושלים בירת ישראל>>  ימים מיוחדים>> נצר אחרון

נצר אחרון

להורדת המצגת - לחצו

בין יום השואה ליום הזיכרון

אפשר לעשות חשבון:

אושוויץ –פולין :כ 4000 קורבנות יהודים מידי יום,

כלומר כ 24000 בשישה ימים.

ומדוע ?

ישראל: 23741 חללי מערכות ישראל.

לאורך 72 שנים.

למען עצמאות

ולמען חירות.

( נא לשים לב: הנתון מתייחס לאושוויץ בלבד ללא כל יתר מחנות הריכוז ומחנות ההשמדה שהיו באירופה)

שאלה לכיתה:

  • מה אתם חשים ביום השואה או ביום הזיכרון ?
  • האם מעבר לטקסים של בית הספר ותכניות הטלוויזיה יש מישהו מכם שניסה באופן עצמאי להתעניין בנושאים אלו ( קרא ספר, חיטט באינטרנט, אולי שמע על סיפור אישי מבני משפחתו) ?
  • האם לדעתכם ישנה משמעות רלוונטית ,לחיים שלכם, ליום השואה ויום הזיכרון או שאלו סתם שני ימים עצובים שאין בהם מה לראות בטלוויזיה וכל מקומות הבילוי סגורים ?
  • בשיעור זה לא ניתן להקיף את שני הנושאים הגדולים והחשובים שמצוינים השבוע, אבל אנו ננסה לגעת בפרק אחד שמחבר את יום השואה ויום הזיכרון. ננסה להתחבר לחייל אחד שהיה ניצול שואה ונהרג במלחמת העצמאות. חייל אחד שממחיש את המושג " משואה לתקומה".
  • אני מקווה שבסוף השיעור כל אחד מכם ילמד משהו חדש על המדינה בה הוא חי.

הנצר האחרון

פרויקט "הנצר האחרון " נולד מתוך החובה המוסרית שיש לעם ישראל לזכור ולכבד את אותם ניצולי שואה, ששרדו את הגטאות ואת מחנות ההשמדה, איבדו את כל בני משפחותיהם, נותרו יחידים עלו לארץ ישראל, השתתפו במלחמות ישראל ונפלו בעת הקרבות. חיילים אלו אשר נותרו כנצר אחרון למשפחותיהם ונפלו על הגנת מדינת ישראל, אין מי שיעלה לקברם, אין מי שיאמר עליהם "קדיש" ואין מי שיזכור אותם.

בשנת  1998  יזם יהודה שטרנפלד  את הנצחת חללי נצר אחרון:

"יהודה ביקש ממשרד הביטחון את רשימתם של אותם ניצולים שנפלו ללא קרוב משפחה. בזכות יוזמתו של יהודה החל פרויקט מחקר לאיסוף מידע על ניצולי השואה, שריד אחרון למשפחותיהם, שנפלו במערכות ישראל. במחקר התגלו קרובי משפחה לרבים מאלו שנחשבו כנופלים שלא נותר להם קרוב. כיום ( נכון לשנת 2008) עומד מספר המונצחים בפרויקט על 144.

השביל המחבר

על הר הרצל בירושלים ישנם שני אתרים לאומיים חשובים ביותר: מוזיאון "יד ושם" ובית העלמין הצבאי בהר הרצל. כחלק מהפרויקט של "הנצר האחרון" התגייסו תלמידי של"ח ומש"צים וגם תנועות נוער לסלול, בעבודת ידיים ממש, את "השביל המחבר". זהו שביל שמתחיל בסמוך "ליד ושם" ומסתיים כעבור 200 מטרים, בחלקת גדולי האומה בהר הרצל. זהו שביל המחבר בין שואה לבין תקומה. סלילת השביל ארכה כחודשיים והוא נחנך בשנת 2003.

אירוע לציון "הנצר האחרון" ע"י תלמידי של"ח וידעת הארץ

בשנים האחרונות מתקיימת מסורת של גף של"ח וידעת הארץ שבה מציינים את "הנצר האחרון". ביום זה תלמידי בית הספר שלנו מגיעים למוזיאון השואה בקיבוץ יד מרדכי, לאחר מכן מגיעים לבית העלמין הצבאי של הקיבוץ בו ניתן לבקר ולראות את קבריהם של חללי מלחמת העצמאות. לאחר מכן נוסעים לומר קדיש ולערוך טקס קצר על קברו של אחד מחללי הנצר האחרון ובקיבוץ נגבה מתקיים טקס מרכזי שבו שותפים כל בתי הספר של מחוז דרום.

גיוס חוץ לארץ ( גח"ל )

במשך שנים רבות נהוג היה להלל ולשבח את "הצברים", ילידי הארץ, אשר לחמו במלחמת העצמאות ובזכותם יש לנו מדינה. לניצולי השואה נהוג היה לייחס את הביטוי " גיוס חוץ לארץ" (גח"ל ) ולרוב במובן ממעיט, כאילו שהיו רק כאלו שהיו רק נספחים לעיקר הכוח הלוחם.

טענו שהם לא ידעו עברית, הם לא הבינו את הפקודות, הם לא היו מאומנים בנשק ולעיתים לא היה להם כלל נשק. "הם " באו "משם" .

אולם מחקר של פרופסור חנה יבלונקה מאוניברסיטת בן גוריון מוכיח כי שני שלישים מהכוח הלוחם היו ניצולי שואה.

מתוך 880000 חיילי צה"ל שהשתתפו במלחמת העצמאות,  כ 56000 היו ניצולי שואה !!!

כן, כן. אלו שניערו מעליהם את אפר המתים מאירופה, עלו כמעפילים, בלתי חוקיים, לארץ ישראל והשתתפו בקרבות הקשים של מלחמת העצמאות.

עבודה של תלמידות מרעננה

תלמידות גילו המשך שושלת של חלל שנחשב נצר אחרון, אברהם פרייס - לחצו

משימה אישית ( לא לבדיקה שלי אלא מתוך עניין אמתי שלכם)

השבוע שבין יום השואה ליום הזיכרון לחללי צה"ל הוא שבוע שבו אנו חייבים להעניק מעט תשומת לב ורגישות לסיפורם של חללי "הנצר האחרון". הרי הם אלו שבגופם ממש חוו הן את אירועי השואה והן את מלחמות ישראל. לכן אני מבקש מכל אחד ואחת מכם לפתוח את אתר "יזכור " ( על פי הקישור המצורף ) יבחר שם של חלל אחד, יקרא, ילמד, אולי גם יספר להורים או לאחים על "הנצר האחרון" ובזמן הצפירה שיעמוד דום לזכרו.

https://www.izkor.gov.il/b5e9d3db95400c9ed0d68ebd4dc1b6fe

תודה.

קצת הרחבה

  • לא נכון , ממש לא נכון להתייחס לשבוע הזה רק בהקשר של אובדן ושכול. ראוי וכדאי להתייחס השבוע גם לתוצאות המדהימות של הקמת המדינה והישגיה.
  • למעלה מחצי מיליון יהודים, ניצולי שואה ,עלו לארץ בשנים הראשונות להקמתה..
  • כוחות היצירה וכוחות החיים "מחדש" פעמו בעוצמה באותם ניצולי שואה. הם היו כוח כלכלי חשוב מאוד בעשורים הראשונים שלאחר קום המדינה. מהנדסים, טכנאים, רופאים, אחיות, אנשי תעשייה ואנשי מסחר. כפי שהם הגדירו את עצמם " מדינת ישראל הייתה בריאת העולם בשבילי ".
  • מרבית הבוגרים של שני קורסי הטייס הראשונים בצה"ל היו ניצולי שואה.
  • במחזורים הראשונים של בית הספר לרפואה בירושלים היו בעיקר ניצולי שואה.
  • נסו להבין את שני הנתונים האחרונים: עד כמה אתם, כיום, תלמידי מערכת החינוך בישראל, תתקשו לעבור קורס טייס או ללמוד רפואה באוניברסיטה ? עכשיו דמיינו את אותם ניצולי שואה עושים את אותו הדבר בדיוק רק מתנאי פתיחה שונים לחלוטין משלכם.
  • אלו הם כוחות החיים וכוחות היצירה שהניעו אותם בעוצמה בכדי לבנות את עצמם מחדש ואת המדינה החדשה.
  • בשבוע זה נכון להביט בגאווה על ההישגים של מדינת ישראל אבל גם להבין, באמת להבין, את האחריות המוטלת על כל אחד מאתנו בכדי להמשיך, לתרום ולפתח את המקום בו אנו חיים.

סרגל ניווט: דף הבית>> ירושלים בירת ישראל>>  ימים מיוחדים>> נצר אחרון

נצר אחרון

להורדת המצגת - לחצו

בין יום השואה ליום הזיכרון

אפשר לעשות חשבון:

אושוויץ –פולין :כ 4000 קורבנות יהודים מידי יום,

כלומר כ 24000 בשישה ימים.

ומדוע ?

ישראל: 23741 חללי מערכות ישראל.

לאורך 72 שנים.

למען עצמאות

ולמען חירות.

( נא לשים לב: הנתון מתייחס לאושוויץ בלבד ללא כל יתר מחנות הריכוז ומחנות ההשמדה שהיו באירופה)

שאלה לכיתה:

  • מה אתם חשים ביום השואה או ביום הזיכרון ?
  • האם מעבר לטקסים של בית הספר ותכניות הטלוויזיה יש מישהו מכם שניסה באופן עצמאי להתעניין בנושאים אלו ( קרא ספר, חיטט באינטרנט, אולי שמע על סיפור אישי מבני משפחתו) ?
  • האם לדעתכם ישנה משמעות רלוונטית ,לחיים שלכם, ליום השואה ויום הזיכרון או שאלו סתם שני ימים עצובים שאין בהם מה לראות בטלוויזיה וכל מקומות הבילוי סגורים ?
  • בשיעור זה לא ניתן להקיף את שני הנושאים הגדולים והחשובים שמצוינים השבוע, אבל אנו ננסה לגעת בפרק אחד שמחבר את יום השואה ויום הזיכרון. ננסה להתחבר לחייל אחד שהיה ניצול שואה ונהרג במלחמת העצמאות. חייל אחד שממחיש את המושג " משואה לתקומה".
  • אני מקווה שבסוף השיעור כל אחד מכם ילמד משהו חדש על המדינה בה הוא חי.

הנצר האחרון

פרויקט "הנצר האחרון " נולד מתוך החובה המוסרית שיש לעם ישראל לזכור ולכבד את אותם ניצולי שואה, ששרדו את הגטאות ואת מחנות ההשמדה, איבדו את כל בני משפחותיהם, נותרו יחידים עלו לארץ ישראל, השתתפו במלחמות ישראל ונפלו בעת הקרבות. חיילים אלו אשר נותרו כנצר אחרון למשפחותיהם ונפלו על הגנת מדינת ישראל, אין מי שיעלה לקברם, אין מי שיאמר עליהם "קדיש" ואין מי שיזכור אותם.

בשנת  1998  יזם יהודה שטרנפלד  את הנצחת חללי נצר אחרון:

"יהודה ביקש ממשרד הביטחון את רשימתם של אותם ניצולים שנפלו ללא קרוב משפחה. בזכות יוזמתו של יהודה החל פרויקט מחקר לאיסוף מידע על ניצולי השואה, שריד אחרון למשפחותיהם, שנפלו במערכות ישראל. במחקר התגלו קרובי משפחה לרבים מאלו שנחשבו כנופלים שלא נותר להם קרוב. כיום ( נכון לשנת 2008) עומד מספר המונצחים בפרויקט על 144.

השביל המחבר

על הר הרצל בירושלים ישנם שני אתרים לאומיים חשובים ביותר: מוזיאון "יד ושם" ובית העלמין הצבאי בהר הרצל. כחלק מהפרויקט של "הנצר האחרון" התגייסו תלמידי של"ח ומש"צים וגם תנועות נוער לסלול, בעבודת ידיים ממש, את "השביל המחבר". זהו שביל שמתחיל בסמוך "ליד ושם" ומסתיים כעבור 200 מטרים, בחלקת גדולי האומה בהר הרצל. זהו שביל המחבר בין שואה לבין תקומה. סלילת השביל ארכה כחודשיים והוא נחנך בשנת 2003.

אירוע לציון "הנצר האחרון" ע"י תלמידי של"ח וידעת הארץ

בשנים האחרונות מתקיימת מסורת של גף של"ח וידעת הארץ שבה מציינים את "הנצר האחרון". ביום זה תלמידי בית הספר שלנו מגיעים למוזיאון השואה בקיבוץ יד מרדכי, לאחר מכן מגיעים לבית העלמין הצבאי של הקיבוץ בו ניתן לבקר ולראות את קבריהם של חללי מלחמת העצמאות. לאחר מכן נוסעים לומר קדיש ולערוך טקס קצר על קברו של אחד מחללי הנצר האחרון ובקיבוץ נגבה מתקיים טקס מרכזי שבו שותפים כל בתי הספר של מחוז דרום.

גיוס חוץ לארץ ( גח"ל )

במשך שנים רבות נהוג היה להלל ולשבח את "הצברים", ילידי הארץ, אשר לחמו במלחמת העצמאות ובזכותם יש לנו מדינה. לניצולי השואה נהוג היה לייחס את הביטוי " גיוס חוץ לארץ" (גח"ל ) ולרוב במובן ממעיט, כאילו שהיו רק כאלו שהיו רק נספחים לעיקר הכוח הלוחם.

טענו שהם לא ידעו עברית, הם לא הבינו את הפקודות, הם לא היו מאומנים בנשק ולעיתים לא היה להם כלל נשק. "הם " באו "משם" .

אולם מחקר של פרופסור חנה יבלונקה מאוניברסיטת בן גוריון מוכיח כי שני שלישים מהכוח הלוחם היו ניצולי שואה.

מתוך 880000 חיילי צה"ל שהשתתפו במלחמת העצמאות,  כ 56000 היו ניצולי שואה !!!

כן, כן. אלו שניערו מעליהם את אפר המתים מאירופה, עלו כמעפילים, בלתי חוקיים, לארץ ישראל והשתתפו בקרבות הקשים של מלחמת העצמאות.

עבודה של תלמידות מרעננה

תלמידות גילו המשך שושלת של חלל שנחשב נצר אחרון, אברהם פרייס - לחצו

משימה אישית ( לא לבדיקה שלי אלא מתוך עניין אמתי שלכם)

השבוע שבין יום השואה ליום הזיכרון לחללי צה"ל הוא שבוע שבו אנו חייבים להעניק מעט תשומת לב ורגישות לסיפורם של חללי "הנצר האחרון". הרי הם אלו שבגופם ממש חוו הן את אירועי השואה והן את מלחמות ישראל. לכן אני מבקש מכל אחד ואחת מכם לפתוח את אתר "יזכור " ( על פי הקישור המצורף ) יבחר שם של חלל אחד, יקרא, ילמד, אולי גם יספר להורים או לאחים על "הנצר האחרון" ובזמן הצפירה שיעמוד דום לזכרו.

https://www.izkor.gov.il/b5e9d3db95400c9ed0d68ebd4dc1b6fe

תודה.

קצת הרחבה

  • לא נכון , ממש לא נכון להתייחס לשבוע הזה רק בהקשר של אובדן ושכול. ראוי וכדאי להתייחס השבוע גם לתוצאות המדהימות של הקמת המדינה והישגיה.
  • למעלה מחצי מיליון יהודים, ניצולי שואה ,עלו לארץ בשנים הראשונות להקמתה..
  • כוחות היצירה וכוחות החיים "מחדש" פעמו בעוצמה באותם ניצולי שואה. הם היו כוח כלכלי חשוב מאוד בעשורים הראשונים שלאחר קום המדינה. מהנדסים, טכנאים, רופאים, אחיות, אנשי תעשייה ואנשי מסחר. כפי שהם הגדירו את עצמם " מדינת ישראל הייתה בריאת העולם בשבילי ".
  • מרבית הבוגרים של שני קורסי הטייס הראשונים בצה"ל היו ניצולי שואה.
  • במחזורים הראשונים של בית הספר לרפואה בירושלים היו בעיקר ניצולי שואה.
  • נסו להבין את שני הנתונים האחרונים: עד כמה אתם, כיום, תלמידי מערכת החינוך בישראל, תתקשו לעבור קורס טייס או ללמוד רפואה באוניברסיטה ? עכשיו דמיינו את אותם ניצולי שואה עושים את אותו הדבר בדיוק רק מתנאי פתיחה שונים לחלוטין משלכם.
  • אלו הם כוחות החיים וכוחות היצירה שהניעו אותם בעוצמה בכדי לבנות את עצמם מחדש ואת המדינה החדשה.
  • בשבוע זה נכון להביט בגאווה על ההישגים של מדינת ישראל אבל גם להבין, באמת להבין, את האחריות המוטלת על כל אחד מאתנו בכדי להמשיך, לתרום ולפתח את המקום בו אנו חיים.

פוסטים דומים

השאר תגובה

אימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *