אחרי מספר שנים באקדמיה ובגולה הדוויה, הבנתי שבשלב ב' אני רוצה לחזור לכור מחצבתי: החינוך הבלתי פורמלי ואבק הדרכים של הארץ הזאת. להמשך קריאה והפוסטים הנוספים...

למידה מרחוק - עשרת העקרונות

להורדת קובץ PDF

למידה סינכרונית וא-סינכרונית

בלמידה מקוונת יש להבדיל בין למידה סינכרונית, במהלכה המנחה והתלמידים מבצעים את הפעילות בו זמנית, ולמידה א-סינכרונית, בה מתבצעת פעילות עצמאית של התלמידים בזמנם שלהם. בהוראה מקוונת יש מקום להוראה משני הסוגים, ואף רצוי לשלב ביניהם, אולם ככלל יש לתת משקל רב יותר ללמידה א-סינכרונית ולקיים מפגשים סינכרוניים (בשיחת ועידה, בווידאו, בפורום, בצ'אט ועוד) להבהרת הנחיות, למענה על שאלות, לסיכומים ולדיונים, לקבלת תחושה על מצב הרוח, ולא להוראה פרונטאלית מרחוק.

מ"הוראה" ל"הנחיה"

הלמידה מרחוק מאפשרת באופן טבעי יישום של המשפט האלמותי "אני יכול ללמד אותך, אבל רק אתה יכול ללמוד" (באנגלית זה נשמע טוב יותר:I can teach you, but only you can learn). המרחק הפיזי ומגבלות יכולת האכיפה מטים את הכף מהוראה סמכותנית להנחיה של למידה עצמאית. במקום ללמד "חומר" יש להעדיף הנחיה של "חקר" עצמאי כשתפקיד המנחה לתת מסגרת, כללים, סיוע והערכה.

שלוש רמות של אינטראקציה

פעילות מקוונת טובה מאלצת את התלמיד לבוא במגע מקוון (אינטראקציה) בשלוש רמות: (א) אינטראקציה בין התלמיד לחומר (לקרוא טקסט, לצפות בסרטון, לבצע מטלה...); (ב) אינטראקציה בין התלמיד למנחה (הגשת מטלות, כמובן, אבל גם קבלת משוב, צ'ט או פורום לפתרון בעיות, מקום לשיתוף אישי ולא רק בנוגע לחומר...); (ג) אינטראקציה בין התלמיד לחברי הקבוצה (להגיב זה על דברי זה, ביקורת עמיתים, עריכה משותפת של מסמך ויצירת תוצר משותף...). הקפדה על אינטראקציה בכל שלוש הרמות תסייע ביצירת קהילת לומדים שתסייע להתגבר על תחושת הבדידות שבלמידה מרחוק בה כל תלמיד מנותק מאחרים. הדבר ממלא צורך פסיכו-פדגוגי אישי, אך גם מסייע ליצירת אווירה לימודית בריאה, לסיוע הדדי, וללמידת עמיתים.

image: freepik

גיוון

הגיוון חשוב ביותר בלימוד מקוון (ובלימוד בכלל), והוא נכון לכל רמה: גיוון בכלים הדיגיטאליים בהם נעשה שימוש (לא להיצמד לכלי אחד בלבד, למשל אפליקציה לשיחת ועידה בווידאו ולפורום בלבד, אלא לעשות שימוש בכלים רבים ושונים), גיוון בחומרי ההוראה (טקסט, תמונה, קובץ שמע, ווידאו, קומיקס, עיתונות, מאגר מידע, גרף...), גיוון במטלות (ליצור תוצר, לצלם תמונה, להכין לוח זמנים, להגיש טקסט, לענות על שאלה, למקם נקודות על מפה, להכין שכבה מעוגנת גיאוגרפית בגוגל מפות...) ועוד. הגיוון חשוב הן פדגוגית לשם שמירת עניין, הן כדי להרחיב את רפרטואר העשייה והלמידה ובכך להגביר את האוריינות הדיגיטלית ולהרחיב את ארגז הכלים של התלמיד, הן כדי לאפשר לתלמידים שונים להצליח, להצטיין ו"להתחבר" לסוגים שונים של פעילות ולהביא את כישוריהם לידי ביטוי: האחד מתבטא היטב בכתב ואחר שנון בפורום, אחת מביעה רעיון בקומפוזיציה מושלמת של תמונה ואחרת יודעת להסביר לעמיתיה רעיון בצורה ברורה ובהירה.

בחירה

מכיוון שיש לנו תחומי עניין שונים, כישורים שונים והעדפות שונות, הלמידה מרחוק מזמנת למורה אפשרות ללמידה דיפרנציאלית שקשה מאוד ליישם בכיתה. בעוד שבשיעור פרונטאלי קשה לתת לכל תלמיד טקסט כרצונו או מטלות שונות, בלמידה מרחוק ניתן לעשות זאת בקלות יחסית. עיקרון זה מזמין את המורה לאפשר לתלמידים בחירה בין חומרים ובין מטלות. במקום ללמד שיר, אפשר לאפשר בחירה בין מספר שירים. במקום להגיש תוצר של מטלה בצורה אחת, למשל תמונה, אפשר לאפשר לתלמיד לבחור אם להגיש תמונה, וידאו, קומיקס, חיבור מילולי או כתשבץ. כאשר יש במפגש מספר יחידות (ראו עיקרון המודולריות בהמשך), ניתן לעתים לתת לתלמיד לבחור את הסדר או עיתוי השלמתן או אף בחירה של חלק מהיחידות מתוך מצאי מסוים.

תוצר לדוגמא: תמונה חלוצית

מודולריות

כדי להביא את הגיוון ואת הבחירה לידי ביטוי, מתוך הבנה כי המשאב הדיגיטלי לעתים מוגבל (חבילת אינטרנט, זמני גלישה, "תחרות" בבית על נגישות לאינטרנט עם בני בית אחרים), ומכיוון שבעת למידה מהבית יש תחרות גדולה על תשומת הלב הדורשת לעתים קיטוע של משימות לפרקי זמן קצרים (הסחות של טלפון, מדיה חברתית, טלוויזיה, התרחשויות ומטלות בבית ועוד), חשוב לתכנן את הלימוד המקוון בצורה מודולרית. מודולריות הינה קיטוע של החומר ושל השיעור ליחידות קטנות/קצרות, כאשר כל יחידה עומדת בפני עצמה. למשל יחידה של קריאת קטע ומענה על שתי שאלות עליו, יחידה אחרת של צפייה בסרטון, כתיבת התרשמות בפורום ומענה בפורום להתרשמות של חבר לקבוצה, יחידה של קישור לאתר אינטרנט חיצוני המסביר עיקרון מדעי יומיומי מסוים ומטלת הגשה של תמונה מהסצנה הביתית המדגימה עיקרון זה ועוד. זאת בניגוד לקריאה של קטע ארוך וצפייה בסרט ואז מענה על עשר שאלות וכתיבת חיבור אודותיהם כיחידה אחת. בכך שכל יחידה "עומדת בפני עצמה" הכוונה היא שניתן להשלימה מהתחלה ועד הסוף מבלי להזדקק מידית לרצף עם יחידות אחרות. אין בכך כדי לשלול יחידות הנבנות זו על גבי זו כדי ליצור רצף או תהליך מובנה. יחידות יכולות להיות מסודרות ברצף הכרחי כדי לבנות ידע בצורה הדרגתית (יחידה אחת תציג בעיה, השנייה תסביר מושג, השלישית תדגים אותו, הרביעית לבקש ליישם אותו) או בצורה עצמאית (יחידות שונות ועצמאיות על היבטים שונים של אותה תופעה, למשל התאמות שונות של צמחים לסביבה מדברית – אין זה משנה אם התלמיד ילמד קודם על עיקרון הרותמיות ולאחר מכן על הפרשת מלחים או ליהפך)

אוריינות דיגיטלית X2

לעיקרון זה שתי פנים: ככל שהאוריינות הדיגיטלית של המנחה תהייה גבוהה יותר, הוא יכיר יותר כלים, יוכל להפיק מהם את המיטב, ויוכל לסייע לתלמידיו להתמודד עם תקלות טכניות. למעשה, רמה מינימלית של שליטה בפלטפורמת הלמידה ובכלי הנבחר היא הכרחית, כמובן, כי תקלות טכניות וסיוע לרמת האוריינות הדיגיטלית של התלמידים היא חיונית. ההיבט השני של האוריינות הדיגיטלית היא זו של התלמידים. ברמה הבסיסית יש לסייע להם להגיע לרמה הדרושה כדי להשתתף בלמידה ולהציג תוצרים בפלטפורמות שיבחר המנחה. האמירה המקובלת כי מדובר על "ילידים דיגיטליים" (Digital Natives) בעוד המורים הם "מהגרים דיגיטליים" (Digital Immigrant) בלבד[1], מתנפצת לעתים קרובות על סלע המציאות כאשר מתברר שהאוריינות הדיגיטלית של הנוער מוגבלת הן לאפליקציות מאוד מסוימות, הן לצריכת תוכן ולא לייצורו.

מכל תלמידי השכלתי

על אף הנאמר בסעיף הקודם, ואם מיישמים נכון את העקרונות הקודמים (בעיקר עקרונות ההנחיה, הגיוון והבחירה), על המורה להיות מוכן, ואף לעודד את היצירתיות של תלמידיו. לא רק ברמת המטלה או התוצר, אלא גם בשימוש באתרים או באפליקציות חדשות שאולי המורה לא מכיר, פתיחות לדרכי ביטוי חדשות וכדומה. כאמור יש לעודד יצירתיות ויוזמה זו, לדבר עליה מראש ולהזמין תלמידים להפגין אותה, ולא להגביל אותם לאתר מסוים או תוצר מסוים, ולשבח, לתגמל, ולחזק הבאת חומרים חדשים וכלים חדשים ל"כיתה". ולא רק בתוצרים או אפליקציות מדובר. לעתים קרובות בהוראה מקוונת אנו צועדים על קרקע בתולית. קצב השינויים סעולם הכלים הדיגיטליים ורוחב היריעה מביאים אותנו להתנסות בכלים חדשים שוב ושוב, גם כשאנחנו כבר מנוסים. מכיוון שכך יש חשיבות עליונה גם לקבלת משוב שוטף מהתלמידים על מידת בהירות החומר, נוחות השימוש בכלים שונים, מידת העניין שלהם ועוד. זאת ועוד, בקשת משוב בדרכים שונות נותן לתלמידים אפשרות להשפיע, ולו במעט, על מהלך השיעור והמערך, זאת אל מול רושם בלתי נמנע של העדר גמישות כאשר נתקל התלמיד בעומס משימות כתובות ומתוכננות מספר שיעורים קדימה, דבר אליו הוא איננו נחשף בשיעורים פרונטאליים רגילים.

השיעור כחלק ממערך

קשה מאוד ליישם את כל העקרונות לעיל בכל שיעור ובכל מטלה. יש לזכור שהשיעור, המפגש המקוון או המטלה הם חלק ממערך שיעורים (שבועי או יחידת זמן אחרת), והמערך כולו צריך לקיים כמה שיותר עקרונות. במסגרת זו יכול להיות ששיעור מסוים לא יאפשר גיוון כלל באופן הגשת החומר או תוצרי המטלה, אולם במערך כולו יהיה גיוון בין השיעורים. בשיעור אחד נשתמש בפורום טקסטואלי לדיון ובשיעור אחר נשתמש בפורום של הקלטת שמע ווידאו לדיון אחר (למשל ב- Voicethread).

המערך כחלק מתוכנית

לבסוף, יש לזכור שמערך השיעורים במקצוע מסוים אינו מנותק, בחוויית התלמיד, מכלל תכנית הלימודים המקוונת. בלמידה מקוונת נרחבת, יש צורך בסנכרון מערכתי: איזה שיעור יהיה סינכרוני ואיזה לא, כמה מטלות יעשו במהלך השיעור עצמו וכמה יינתנו כעבודת בית עד למפגש הבא? אם המפגש הראשון ביום עם המחנכת כלל שיחה על חוויות אישיות, לא צריך לחזור על כך בכל שיעור נוסף במהלך היום וכדומה.

[1]  ראו מאמר וויקיפדיה (באנגלית): Wikipedia contributors, "Digital native," Wikipedia, The Free Encyclopedia, https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Digital_native&oldid=944081653 (accessed March 13, 2020)

אחרי מספר שנים באקדמיה ובגולה הדוויה, הבנתי שבשלב ב' אני רוצה לחזור לכור מחצבתי: החינוך הבלתי פורמלי ואבק הדרכים של הארץ הזאת. להמשך קריאה והפוסטים הנוספים...

למידה מרחוק - עשרת העקרונות

להורדת קובץ PDF

למידה סינכרונית וא-סינכרונית

בלמידה מקוונת יש להבדיל בין למידה סינכרונית, במהלכה המנחה והתלמידים מבצעים את הפעילות בו זמנית, ולמידה א-סינכרונית, בה מתבצעת פעילות עצמאית של התלמידים בזמנם שלהם. בהוראה מקוונת יש מקום להוראה משני הסוגים, ואף רצוי לשלב ביניהם, אולם ככלל יש לתת משקל רב יותר ללמידה א-סינכרונית ולקיים מפגשים סינכרוניים (בשיחת ועידה, בווידאו, בפורום, בצ'אט ועוד) להבהרת הנחיות, למענה על שאלות, לסיכומים ולדיונים, לקבלת תחושה על מצב הרוח, ולא להוראה פרונטאלית מרחוק.

מ"הוראה" ל"הנחיה"

הלמידה מרחוק מאפשרת באופן טבעי יישום של המשפט האלמותי "אני יכול ללמד אותך, אבל רק אתה יכול ללמוד" (באנגלית זה נשמע טוב יותר:I can teach you, but only you can learn). המרחק הפיזי ומגבלות יכולת האכיפה מטים את הכף מהוראה סמכותנית להנחיה של למידה עצמאית. במקום ללמד "חומר" יש להעדיף הנחיה של "חקר" עצמאי כשתפקיד המנחה לתת מסגרת, כללים, סיוע והערכה.

שלוש רמות של אינטראקציה

פעילות מקוונת טובה מאלצת את התלמיד לבוא במגע מקוון (אינטראקציה) בשלוש רמות: (א) אינטראקציה בין התלמיד לחומר (לקרוא טקסט, לצפות בסרטון, לבצע מטלה...); (ב) אינטראקציה בין התלמיד למנחה (הגשת מטלות, כמובן, אבל גם קבלת משוב, צ'ט או פורום לפתרון בעיות, מקום לשיתוף אישי ולא רק בנוגע לחומר...); (ג) אינטראקציה בין התלמיד לחברי הקבוצה (להגיב זה על דברי זה, ביקורת עמיתים, עריכה משותפת של מסמך ויצירת תוצר משותף...). הקפדה על אינטראקציה בכל שלוש הרמות תסייע ביצירת קהילת לומדים שתסייע להתגבר על תחושת הבדידות שבלמידה מרחוק בה כל תלמיד מנותק מאחרים. הדבר ממלא צורך פסיכו-פדגוגי אישי, אך גם מסייע ליצירת אווירה לימודית בריאה, לסיוע הדדי, וללמידת עמיתים.

image: freepik

גיוון

הגיוון חשוב ביותר בלימוד מקוון (ובלימוד בכלל), והוא נכון לכל רמה: גיוון בכלים הדיגיטאליים בהם נעשה שימוש (לא להיצמד לכלי אחד בלבד, למשל אפליקציה לשיחת ועידה בווידאו ולפורום בלבד, אלא לעשות שימוש בכלים רבים ושונים), גיוון בחומרי ההוראה (טקסט, תמונה, קובץ שמע, ווידאו, קומיקס, עיתונות, מאגר מידע, גרף...), גיוון במטלות (ליצור תוצר, לצלם תמונה, להכין לוח זמנים, להגיש טקסט, לענות על שאלה, למקם נקודות על מפה, להכין שכבה מעוגנת גיאוגרפית בגוגל מפות...) ועוד. הגיוון חשוב הן פדגוגית לשם שמירת עניין, הן כדי להרחיב את רפרטואר העשייה והלמידה ובכך להגביר את האוריינות הדיגיטלית ולהרחיב את ארגז הכלים של התלמיד, הן כדי לאפשר לתלמידים שונים להצליח, להצטיין ו"להתחבר" לסוגים שונים של פעילות ולהביא את כישוריהם לידי ביטוי: האחד מתבטא היטב בכתב ואחר שנון בפורום, אחת מביעה רעיון בקומפוזיציה מושלמת של תמונה ואחרת יודעת להסביר לעמיתיה רעיון בצורה ברורה ובהירה.

בחירה

מכיוון שיש לנו תחומי עניין שונים, כישורים שונים והעדפות שונות, הלמידה מרחוק מזמנת למורה אפשרות ללמידה דיפרנציאלית שקשה מאוד ליישם בכיתה. בעוד שבשיעור פרונטאלי קשה לתת לכל תלמיד טקסט כרצונו או מטלות שונות, בלמידה מרחוק ניתן לעשות זאת בקלות יחסית. עיקרון זה מזמין את המורה לאפשר לתלמידים בחירה בין חומרים ובין מטלות. במקום ללמד שיר, אפשר לאפשר בחירה בין מספר שירים. במקום להגיש תוצר של מטלה בצורה אחת, למשל תמונה, אפשר לאפשר לתלמיד לבחור אם להגיש תמונה, וידאו, קומיקס, חיבור מילולי או כתשבץ. כאשר יש במפגש מספר יחידות (ראו עיקרון המודולריות בהמשך), ניתן לעתים לתת לתלמיד לבחור את הסדר או עיתוי השלמתן או אף בחירה של חלק מהיחידות מתוך מצאי מסוים.

תוצר לדוגמא: תמונה חלוצית

מודולריות

כדי להביא את הגיוון ואת הבחירה לידי ביטוי, מתוך הבנה כי המשאב הדיגיטלי לעתים מוגבל (חבילת אינטרנט, זמני גלישה, "תחרות" בבית על נגישות לאינטרנט עם בני בית אחרים), ומכיוון שבעת למידה מהבית יש תחרות גדולה על תשומת הלב הדורשת לעתים קיטוע של משימות לפרקי זמן קצרים (הסחות של טלפון, מדיה חברתית, טלוויזיה, התרחשויות ומטלות בבית ועוד), חשוב לתכנן את הלימוד המקוון בצורה מודולרית. מודולריות הינה קיטוע של החומר ושל השיעור ליחידות קטנות/קצרות, כאשר כל יחידה עומדת בפני עצמה. למשל יחידה של קריאת קטע ומענה על שתי שאלות עליו, יחידה אחרת של צפייה בסרטון, כתיבת התרשמות בפורום ומענה בפורום להתרשמות של חבר לקבוצה, יחידה של קישור לאתר אינטרנט חיצוני המסביר עיקרון מדעי יומיומי מסוים ומטלת הגשה של תמונה מהסצנה הביתית המדגימה עיקרון זה ועוד. זאת בניגוד לקריאה של קטע ארוך וצפייה בסרט ואז מענה על עשר שאלות וכתיבת חיבור אודותיהם כיחידה אחת. בכך שכל יחידה "עומדת בפני עצמה" הכוונה היא שניתן להשלימה מהתחלה ועד הסוף מבלי להזדקק מידית לרצף עם יחידות אחרות. אין בכך כדי לשלול יחידות הנבנות זו על גבי זו כדי ליצור רצף או תהליך מובנה. יחידות יכולות להיות מסודרות ברצף הכרחי כדי לבנות ידע בצורה הדרגתית (יחידה אחת תציג בעיה, השנייה תסביר מושג, השלישית תדגים אותו, הרביעית לבקש ליישם אותו) או בצורה עצמאית (יחידות שונות ועצמאיות על היבטים שונים של אותה תופעה, למשל התאמות שונות של צמחים לסביבה מדברית – אין זה משנה אם התלמיד ילמד קודם על עיקרון הרותמיות ולאחר מכן על הפרשת מלחים או ליהפך)

אוריינות דיגיטלית X2

לעיקרון זה שתי פנים: ככל שהאוריינות הדיגיטלית של המנחה תהייה גבוהה יותר, הוא יכיר יותר כלים, יוכל להפיק מהם את המיטב, ויוכל לסייע לתלמידיו להתמודד עם תקלות טכניות. למעשה, רמה מינימלית של שליטה בפלטפורמת הלמידה ובכלי הנבחר היא הכרחית, כמובן, כי תקלות טכניות וסיוע לרמת האוריינות הדיגיטלית של התלמידים היא חיונית. ההיבט השני של האוריינות הדיגיטלית היא זו של התלמידים. ברמה הבסיסית יש לסייע להם להגיע לרמה הדרושה כדי להשתתף בלמידה ולהציג תוצרים בפלטפורמות שיבחר המנחה. האמירה המקובלת כי מדובר על "ילידים דיגיטליים" (Digital Natives) בעוד המורים הם "מהגרים דיגיטליים" (Digital Immigrant) בלבד[1], מתנפצת לעתים קרובות על סלע המציאות כאשר מתברר שהאוריינות הדיגיטלית של הנוער מוגבלת הן לאפליקציות מאוד מסוימות, הן לצריכת תוכן ולא לייצורו.

מכל תלמידי השכלתי

על אף הנאמר בסעיף הקודם, ואם מיישמים נכון את העקרונות הקודמים (בעיקר עקרונות ההנחיה, הגיוון והבחירה), על המורה להיות מוכן, ואף לעודד את היצירתיות של תלמידיו. לא רק ברמת המטלה או התוצר, אלא גם בשימוש באתרים או באפליקציות חדשות שאולי המורה לא מכיר, פתיחות לדרכי ביטוי חדשות וכדומה. כאמור יש לעודד יצירתיות ויוזמה זו, לדבר עליה מראש ולהזמין תלמידים להפגין אותה, ולא להגביל אותם לאתר מסוים או תוצר מסוים, ולשבח, לתגמל, ולחזק הבאת חומרים חדשים וכלים חדשים ל"כיתה". ולא רק בתוצרים או אפליקציות מדובר. לעתים קרובות בהוראה מקוונת אנו צועדים על קרקע בתולית. קצב השינויים סעולם הכלים הדיגיטליים ורוחב היריעה מביאים אותנו להתנסות בכלים חדשים שוב ושוב, גם כשאנחנו כבר מנוסים. מכיוון שכך יש חשיבות עליונה גם לקבלת משוב שוטף מהתלמידים על מידת בהירות החומר, נוחות השימוש בכלים שונים, מידת העניין שלהם ועוד. זאת ועוד, בקשת משוב בדרכים שונות נותן לתלמידים אפשרות להשפיע, ולו במעט, על מהלך השיעור והמערך, זאת אל מול רושם בלתי נמנע של העדר גמישות כאשר נתקל התלמיד בעומס משימות כתובות ומתוכננות מספר שיעורים קדימה, דבר אליו הוא איננו נחשף בשיעורים פרונטאליים רגילים.

השיעור כחלק ממערך

קשה מאוד ליישם את כל העקרונות לעיל בכל שיעור ובכל מטלה. יש לזכור שהשיעור, המפגש המקוון או המטלה הם חלק ממערך שיעורים (שבועי או יחידת זמן אחרת), והמערך כולו צריך לקיים כמה שיותר עקרונות. במסגרת זו יכול להיות ששיעור מסוים לא יאפשר גיוון כלל באופן הגשת החומר או תוצרי המטלה, אולם במערך כולו יהיה גיוון בין השיעורים. בשיעור אחד נשתמש בפורום טקסטואלי לדיון ובשיעור אחר נשתמש בפורום של הקלטת שמע ווידאו לדיון אחר (למשל ב- Voicethread).

המערך כחלק מתוכנית

לבסוף, יש לזכור שמערך השיעורים במקצוע מסוים אינו מנותק, בחוויית התלמיד, מכלל תכנית הלימודים המקוונת. בלמידה מקוונת נרחבת, יש צורך בסנכרון מערכתי: איזה שיעור יהיה סינכרוני ואיזה לא, כמה מטלות יעשו במהלך השיעור עצמו וכמה יינתנו כעבודת בית עד למפגש הבא? אם המפגש הראשון ביום עם המחנכת כלל שיחה על חוויות אישיות, לא צריך לחזור על כך בכל שיעור נוסף במהלך היום וכדומה.

[1]  ראו מאמר וויקיפדיה (באנגלית): Wikipedia contributors, "Digital native," Wikipedia, The Free Encyclopedia, https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Digital_native&oldid=944081653 (accessed March 13, 2020)

פוסטים דומים

השאר תגובה

אימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *