מורה לשל"ח במקיף ח' כבר 10 שנים, אבל בשל"ח הרבה יותר, כבר מהצבא כמורה חיילת במה"ד של"ח לטרון. מאמינה מאוד בחינוך דרך הרגליים, דרך עשייה וחוויה ובעיקר מאמינה במשצים... קרא עוד

פעילות פש"צים מס' 8 - מהי פעילות טובה?

קישור למידע רשמי: ספר המשצים של של"ח

להורדת הפעילות בקובץ pdf - לחצו

מטרות

חשיפת הפש"צים  לסוגים שונים של הפעלות והדרכות והצגת היתרונות והחסרונות שלהן.

זמן:  שעה

ציוד: מכשיר שמע, קבצי שירים, פאזל, דף חידון, כרטיסיות, טוש ללוח

תיאור הפעילות

פתיחה:

המש"צ יסביר לפרחים כי  לאחר שבמפגש הקודם הכרנו את כללי ההדרכה הטובה- קתימבה, בפעילות היום נכיר הפעלות שונות באווירת קיבוץ גלויות, מפגש תרבויות – האחר הוא אני. על הפרחים, להשתתף כמובן, ולחשוב טוב מה הייתה המטרה של כל הפעלה? מה היה טוב בה? רע בה? (2 דק')

הפעלה 1: מחלקים את כל הקבוצה ל2-3 קבוצות (תלוי בגודל הקבוצה) ועליהם מוטלת המשימה להקשיב לשירים ולזהות כל שיר לאיזה תפוצה/ עדה שייך. הקבוצה שזיהתה מהר יותר והרבה יותר מנצחת, ניתן גם להעניק ניקוד על הצטרפות לשירים- לא תמיד צריך להשמיע את השיר עד הסוף.(7 דק')

הפעלה 2: מחלקים את כל הקבוצה ל2-3 קבוצות (תלוי בגודל הקבוצה). נותנים לכל קבוצה  2 פאזלים- מצדו האחד תמונה ומצדו השני מידע על העליות(ראה נספח1-4), יש להדביק משני הצדדים ולגזור ל6-8 חלקי פאזל). ב-5 דק' עליהם לחבר את הפאזל וללמוד כמה שיותר פרטים על העליות. בתום 5 הדק' יתחיל חידון (נספח 5). לכל קבוצה שאלה, קבוצה שאינה יודעת מאבדת את השאלה לטובת הקבוצה השנייה. (15 דק')

הפעלה 3: כל הקבוצה משתתפת. מחלקים לכל פש"צ כרטיסייה (נספח 6) עליה שם של תפוצה או מאפיינים שלה. על הפש"צים למצוא את ה"חברים" שלהם הקשורים לכרטיסייה שלהם, למשל: יהדות מרוקו: מימונה, ספינג' מוגרבית. הראשונים שמצאו מנצחים ואח"כ כל קבוצה מסבירה קצת על העדה שקיבלה.(15 דק')

הפעלה 4: לא ממש הפעלה, אלא הדרכה פרונטלית על הנושא, לעשות אותה טובה! לא גרועה בכוונה...  אפשר להיעזר במידע שניתן בנספח2,4(3 דק')

סיכום המש"צ ישרטט טבלה על הלוח/ בריסטול באופן הבא:

המש"צ יבקש מהפרחים להעריך כל פעילות (ניתן במספרים) ולבסוף יסכם: ישנן סוגים שונים של פעילויות/ הדרכות- מתודות. אילו עוד מתודות אתם מכירים?

איך נדע באיזו פעילות לבחור?

מילת המפתח- התאמה!

  1. ראשית צריך להציב מטרה: ידע, חוויה, גם וגם? ואז להתאים את הפעילות
  2. התאמת המטרה והפעילות לגיל המשתתפים
  3. התאמת המטרה והפעילות לתנאי השטח: גודל הקב', בפנים/ בחוץ.
  4. התאמת המטרה והפעילות לציוד שיש בידי: מה יש בשטח, מה אני יכול להביא אתי?

לפעמים נראה שהכי קל זה פרונטלי- פשוט לדבר תוך כדי שמירה על קתימבה, זה דווקא הכי קשה לתפוס קבוצה בצורה כזו ומצריך הרבה ניסיון! כחבר'ה צעירים שיודעים מה מעניין חבר'ה בגילכם אנחנו מצפים ליצירתיות ופעולות מעניינות!

גשו לעבודה ובהצלחה...

כאן מסתיימת הפעילות- בשלב זה הקבוצה תתחלק לקבוצות קטנות יותר ובכל קבוצה יסביר המש"צ על שלבי ההדרכה, ומבנה מערך ההדרכה ויחלק נושאים להדרכה.

שלבי ההכנה להדרכה:

  1. ארגון החומר- למידת הידע על הנושא וארגונו מהחשוב לשולי.
  2. הצבת מטרה בהקשר לידע והדרכה- במה הייתי רוצה להתמקד, עם מה חשוב לי שהמודרכים ייצאו.
  3. בחירת מתודות המתאימות למטרה, לקהל היעד ולשטח
  4. כתיבת ההדרכה לפי פתיחה, גוף וסיכום- ראה מערך הדרכה
  5. ההדרכה

ספריות הדרכה מומלצות:

מאגר הפעלות- מנהל חברה ונוער  http://hinuch.education.gov.il/i01net/

מרכז הדרכה של הנוע"ל  http://noal.org.il/maagal/81

מרכז ההדרכה של הצופים http://www.zofim.org.il/center.asp

http://www.zofim.org.il/tripcenter/

מרכז הדרכה מקוון של בני עקיבא http://www.hadracha.org/he/

מרכז הדרכה של השמו"צ  https://www.hashomer-hatzair.org/pages/center.aspx

נספח 1 - פאזל 1

העליות לארץ ישראל

לאורך כל שנות הגלות הייתה עלייה של יהודים בודדים, של משפחות ושל קבוצות קטנות לארץ ישראל, בשל קדושתה והגעגועים אליה. בעקבות התעוררות התנועות הלאומיות באירופה, והתחזקות האנטישמיות, התחזק הרצון למצוא פתרון לבעיית קיומם של היהודים בארץ משלהם, והחלה עליית יהודים לארץ, במסגרת התנועה הלאומית הציונית.

עליות אלו מחלקים לשניים: לפני קום המדינה ולאחריה.

הטקסטים עם המידע על העליות לקוח מאתר מט"ח

נספח 2 - צד א של פאזל 1

לפני קום המדינה:

"העלייה הראשונה (1903-1882)– עליית "חובבי ציון

רוב העולים היו בעלי משפחות שומרות מסורת. הם עלו בעיקר מרוסיה, מרומניה, מבוכרה ומתימן (עליית "אעלה בתמר", 1882). בני העלייה הראשונה הקימו 28 מושבות, שבהן התפרנסו, תוך כדי סבל ותלאות, מעמל כפיהם ומתמיכת הברון רוטשילד. קבוצה ייחודית בקרב העולים היו צעירים חברי אגודת "ביל"ו" (בית יעקב לכו ונלכה). מטרתם הייתה להקים בארץ חברה יהודית בעלת תרבות ושפה עבריים, המושתתת על צדק ועל שוויון חברתי.

העלייה השנייה (1914-1904)

רוב העולים בעלייה זו עלו מרוסיה. הם היו צעירים, חילוניים ובודדים שהושפעו מן המסורת המהפכנית הדוגלות בשוויון ובצדק חברתי. הם שאפו לגאולה לאומית בארץ ישראל, עם הרצון לבניית חברה חדשה, שוויונית וצודקת. עלייתם ארצה הייתה ביטוי למרד באורח החיים היהודי בגולה. הם עבדו במושבות, האמינו ברעיונות עבודה עברית, שמירה עברית, שימוש בשפה העברית ובניית תרבות עברית. הקימו את ארגון "השומר", מפלגות פועלים, ואת קבוצת דגניה, כדרך למימוש חזונם.

העלייה השלישית (1923-1919)

רוב העולים עלו ממזרח אירופה. הם היו צעירים רווקים, שעלו אחרי הצהרת בלפור ומסירת המנדט על ארץ ישראל לבריטניה. הם שאפו להקים בארץ חברת מופת שתשלב את רעיון הלאומיות היהודית עם הרעיון של הקמת חברה צודקת ושוויונית. חלקם קיבלו הכשרה לעבודה חקלאית במסגרת תנועת "החלוץ" באירופה. הם הקימו צורות התיישבות שיתופיות – הקיבוץ ומושב העובדים. בתקופה זו הוקמו בארץ מוסדות היישוב: הסתדרות העובדים הכללית, אסיפת הנבחרים, הוועד הלאומי, הרבנות הראשית וארגון ההגנה.

  העלייה הרביעית (1924-1928)

רוב בני עלייה זו עלו לארץ מפולין בעקבות גזרות כלכליות ומשבר כלכלי במדינה. מיעוטם הגיעה מברית המועצות, מליטא, מרומניה מעיראק ומתימן. רובם התיישבו בערים, היו סוחרים ובעלי מלאכה ופיתחו בארץ תעשייה. כמו כן השקיעו בבנייה. מיעוטם פנו להתיישבות על אדמה שנרכשה על ידיהם בהון פרטי, ופיתחו את ענף המטעים והפרדסים במרכז הארץ.

 העלייה החמישית (1939-1929)

בני עלייה זו הגיעו מארצות מזרח ומרכז אירופה. הגורם העיקרי לעלייתם היה התגברות האנטישמיות ועליית היטלר לשלטון בגרמניה. רובם התיישבו בערים וחלקם הקימו את "יישובי המעמד הבינוני" כגון : נהריה. חלק גדול מהם היה בעלי מקצועות חופשיים – רופאים, עורכי דין, מהנדסים, מוסיקאים ועיתונאים. חלקם עלו עם רכוש אותו השקיעו במפעלי תעשייה. עלייה זו תרמה לפריחה כלכלית ולשגשוג התרבות בארץ. עלייה זו הכפילה את מספר היהודים בארץ ומספרם התקרב ערב מלחמת העולם השנייה לחצי מיליון נפש.

נספח  3 - צד א של פאזל 2

נספח 4 (צד ב' של פאזל 2)

העליות לאחר קום המדינה:

העלייה ההמונית 1948-1956

כינויה של העלייה שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל. הייתה זו עליית פליטים ברובה - ניצולי שואה מאירופה והפליטים היהודים ממדינות ערב. עלייה זו הביאה לגידול עצום באוכלוסיית המדינה, כאשר תוך 18 חודשים בלבד הוכפלה האוכלוסייה מ-650,000 ל-1,300,000 תושבים. העולים הגיעו ממספר רב של מדינות וחלקי עולם: מאירופה, מאסיה ומצפון אפריקה. חלקם הביאו מסורת תרבותית שונה מזו של התושבים הוותיקים, אשכנזים ברובם. הקשיים שפקדו את המדינה הצעירה בתקופה זו נעוצים, לפחות בחלקם, בגידול המהיר של האוכלוסייה. המפגש בין עולים וותיקים, כמו גם השפעתו על הקולטים והנקלטים כאחד, היה אירוע משמעותי מאוד בתהליך התפתחותה של החברה

כחלק מהעלייה ההמונית היו עליות שהעלו למעשה את כל התפוצה: עליות חיסול גלויות:

  • מבצע מרבד הקסמים להעלאת יהודי תימן בין 1948 ל-1950.
  • מבצע עזרא ונחמיה להעלאת יהודי עיראק בין 1950 ל-1951
  • עליית פליטי השואה ושארית הקהילות באירופה.

עליית גומולקה 1956–1957

העלייה החוקית הראשונה מפולין הקומוניסטית, במסגרתה עלו כ-35 אלף נפש.

מבצע יכין להעלאת יהודי מרוקו1961–1964

במסגרתו עלו כ-80 אלף נפש.

העלייה מברית המועצות בשנות השבעים

תחילה, דרשו יהודי ברית המועצות לעלות ארצה אחרי מלחמת ששת הימים, כששמעו על המדינה היהודית הקטנה שהצליחה להביס את צבאות ערב. המשטר הסובייטי והאנטי- ציוני סירב לתת ליהודים לעלות, ואז החל לחץ בינלאומי על ברית המועצות להעלות את היהודים. בשנת 69' החלו ראשוני היהודים לעלות. ב-1973 נעצרה העלייה, וחודשה רק בשנת 1987.

המבצע להעלאת יהודי אתיופיה

מבצע שהחל בראשית שנות השמונים והגיע לשיאו במבצע משה ב-1984 ומבצע שלמה ב-1991, שנים בהן הועלו מספר שיא של יהודים מאתיופיה וכן קבוצות יהודיות קטנות ממדינות קרובות. המבצע תם בשנת 1991, משנותרו רק שבטים וקבוצות של יהודים שלא הוכרו כיהודים על ידי הרבנות הראשית לישראל.

העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים (1987–2005)

עלייה שבה הועלו רוב יהודי ברית המועצות ארצה- כמיליון נפשות. המבצע החל ב-1987, 1991והגיע לשיאו ב1991 עם קריסת בריה"מ לשעבר. כיום מונה אוכלוסיית העולים מברית המועצות לשעבר כ-1.1 מיליון נפש.

לסיכום: קליטת העלייה היא אחד היעדים המרכזיים של מדינת ישראל מיום הקמתה והיא ניצבת בראש סולם העדיפויות של ממשלת ישראל. עלייה גדולה וקליטתה הטובה אינן רק מטרות על לעם ולמדינה, אלא בה בעת - מנוף אדיר לקידומה של מדינת ישראל

נספח 5- חידון

חידון קיבוץ גלויות

  1. כמה עליות היו לפני קום המדינה? 5
  2. מאיפה הגיעו עולי העליה הראשונה? מרוסיה, מרומניה, מבוכרה ומתימן
  3. מהי אגודת בי"לו? (בית יעקב לכו ונלכה). מטרתם הייתה להקים בארץ חברה יהודית בעלת תרבות ושפה עבריים, המושתתת על צדק ועל שוויון חברתי.
  4. מהו מבצע עזרא ונחמיה? מבצע להעלאת יהודי עיראק בין 1950 ל-1951
  5. כיצד נקרא המבצע להעלאת יהודי תימן בין 1948 ל-1950? מרבד הקסמים
  6. כיצד נקראו שני המבצעים להעלאת יהודי אתיופיה? משה ושלמה.
  7. באילו שנים היו מבצעים אלו? 1984 1991.
  8. .באיזו עלייה הקימו את הסתדרות העובדים הכללית, אסיפת הנבחרים, הוועד הלאומי, הרבנות הראשית וארגון ההגנה? העלייה ה3.
  9. כמה מונה אוכלוסיית העולים מבריה"מ לשעבר? 1.1 מיליון
  10. מהי עליית גומולקה? העלייה החוקית הראשונה מפולין הקומוניסטית,
  11. באיזו עליה הקימו את יישובי המעמד הבינוני? העלייה ה-5.
  12. באילו שנים הייתה העלייה ההמונית? 1948-56
  13. באיזו עליה הוקמה הקבוצה הראשונה דגניה? העלייה ה-2
  14. נכון או לא נכון- העלייה הראשונה הייתה הפעם הראשונה שיהודים עלו לארץ מאז הגלות? לא נכון, משפחות וקבוצות קטנות תמיד עלו.

נספח 6 - כרטיסיות עם עדות ומאפיינים

הכרטיסיות עשויות באופן חלקי ונמצאות בקובץ בקובץ המלא של הפעילות

מורה לשל"ח במקיף ח' כבר 10 שנים, אבל בשל"ח הרבה יותר, כבר מהצבא כמורה חיילת במה"ד של"ח לטרון. מאמינה מאוד בחינוך דרך הרגליים, דרך עשייה וחוויה ובעיקר מאמינה במשצים... קרא עוד

פעילות פש"צים מס' 5 - מיהו המנהיג האידאלי

קישור למידע רשמי: ספר המשצים של של"ח

להורדת הפעילות בקובץ pdf - לחצו

מטרות

חשיפת הפש"צים  לסוגים שונים של הפעלות והדרכות והצגת היתרונות והחסרונות שלהן.

זמן:  שעה

ציוד: מכשיר שמע, קבצי שירים, פאזל, דף חידון, כרטיסיות, טוש ללוח

תיאור הפעילות

פתיחה:

המש"צ יסביר לפרחים כי  לאחר שבמפגש הקודם הכרנו את כללי ההדרכה הטובה- קתימבה, בפעילות היום נכיר הפעלות שונות באווירת קיבוץ גלויות, מפגש תרבויות – האחר הוא אני. על הפרחים, להשתתף כמובן, ולחשוב טוב מה הייתה המטרה של כל הפעלה? מה היה טוב בה? רע בה? (2 דק')

הפעלה 1: מחלקים את כל הקבוצה ל2-3 קבוצות (תלוי בגודל הקבוצה) ועליהם מוטלת המשימה להקשיב לשירים ולזהות כל שיר לאיזה תפוצה/ עדה שייך. הקבוצה שזיהתה מהר יותר והרבה יותר מנצחת, ניתן גם להעניק ניקוד על הצטרפות לשירים- לא תמיד צריך להשמיע את השיר עד הסוף.(7 דק')

הפעלה 2: מחלקים את כל הקבוצה ל2-3 קבוצות (תלוי בגודל הקבוצה). נותנים לכל קבוצה  2 פאזלים- מצדו האחד תמונה ומצדו השני מידע על העליות(ראה נספח1-4), יש להדביק משני הצדדים ולגזור ל6-8 חלקי פאזל). ב-5 דק' עליהם לחבר את הפאזל וללמוד כמה שיותר פרטים על העליות. בתום 5 הדק' יתחיל חידון (נספח 5). לכל קבוצה שאלה, קבוצה שאינה יודעת מאבדת את השאלה לטובת הקבוצה השנייה. (15 דק')

הפעלה 3: כל הקבוצה משתתפת. מחלקים לכל פש"צ כרטיסייה (נספח 6) עליה שם של תפוצה או מאפיינים שלה. על הפש"צים למצוא את ה"חברים" שלהם הקשורים לכרטיסייה שלהם, למשל: יהדות מרוקו: מימונה, ספינג' מוגרבית. הראשונים שמצאו מנצחים ואח"כ כל קבוצה מסבירה קצת על העדה שקיבלה.(15 דק')

הפעלה 4: לא ממש הפעלה, אלא הדרכה פרונטלית על הנושא, לעשות אותה טובה! לא גרועה בכוונה...  אפשר להיעזר במידע שניתן בנספח2,4(3 דק')

סיכום המש"צ ישרטט טבלה על הלוח/ בריסטול באופן הבא:

המש"צ יבקש מהפרחים להעריך כל פעילות (ניתן במספרים) ולבסוף יסכם: ישנן סוגים שונים של פעילויות/ הדרכות- מתודות. אילו עוד מתודות אתם מכירים?

איך נדע באיזו פעילות לבחור?

מילת המפתח- התאמה!

  1. ראשית צריך להציב מטרה: ידע, חוויה, גם וגם? ואז להתאים את הפעילות
  2. התאמת המטרה והפעילות לגיל המשתתפים
  3. התאמת המטרה והפעילות לתנאי השטח: גודל הקב', בפנים/ בחוץ.
  4. התאמת המטרה והפעילות לציוד שיש בידי: מה יש בשטח, מה אני יכול להביא אתי?

לפעמים נראה שהכי קל זה פרונטלי- פשוט לדבר תוך כדי שמירה על קתימבה, זה דווקא הכי קשה לתפוס קבוצה בצורה כזו ומצריך הרבה ניסיון! כחבר'ה צעירים שיודעים מה מעניין חבר'ה בגילכם אנחנו מצפים ליצירתיות ופעולות מעניינות!

גשו לעבודה ובהצלחה...

כאן מסתיימת הפעילות- בשלב זה הקבוצה תתחלק לקבוצות קטנות יותר ובכל קבוצה יסביר המש"צ על שלבי ההדרכה, ומבנה מערך ההדרכה ויחלק נושאים להדרכה.

שלבי ההכנה להדרכה:

  1. ארגון החומר- למידת הידע על הנושא וארגונו מהחשוב לשולי.
  2. הצבת מטרה בהקשר לידע והדרכה- במה הייתי רוצה להתמקד, עם מה חשוב לי שהמודרכים ייצאו.
  3. בחירת מתודות המתאימות למטרה, לקהל היעד ולשטח
  4. כתיבת ההדרכה לפי פתיחה, גוף וסיכום- ראה מערך הדרכה
  5. ההדרכה

ספריות הדרכה מומלצות:

מאגר הפעלות- מנהל חברה ונוער  http://hinuch.education.gov.il/i01net/

מרכז הדרכה של הנוע"ל  http://noal.org.il/maagal/81

מרכז ההדרכה של הצופים http://www.zofim.org.il/center.asp

http://www.zofim.org.il/tripcenter/

מרכז הדרכה מקוון של בני עקיבא http://www.hadracha.org/he/

מרכז הדרכה של השמו"צ  https://www.hashomer-hatzair.org/pages/center.aspx

נספח 1 - פאזל 1

העליות לארץ ישראל

לאורך כל שנות הגלות הייתה עלייה של יהודים בודדים, של משפחות ושל קבוצות קטנות לארץ ישראל, בשל קדושתה והגעגועים אליה. בעקבות התעוררות התנועות הלאומיות באירופה, והתחזקות האנטישמיות, התחזק הרצון למצוא פתרון לבעיית קיומם של היהודים בארץ משלהם, והחלה עליית יהודים לארץ, במסגרת התנועה הלאומית הציונית.

עליות אלו מחלקים לשניים: לפני קום המדינה ולאחריה.

הטקסטים עם המידע על העליות לקוח מאתר מט"ח

נספח 2 - צד א של פאזל 1

לפני קום המדינה:

"העלייה הראשונה (1903-1882)– עליית "חובבי ציון

רוב העולים היו בעלי משפחות שומרות מסורת. הם עלו בעיקר מרוסיה, מרומניה, מבוכרה ומתימן (עליית "אעלה בתמר", 1882). בני העלייה הראשונה הקימו 28 מושבות, שבהן התפרנסו, תוך כדי סבל ותלאות, מעמל כפיהם ומתמיכת הברון רוטשילד. קבוצה ייחודית בקרב העולים היו צעירים חברי אגודת "ביל"ו" (בית יעקב לכו ונלכה). מטרתם הייתה להקים בארץ חברה יהודית בעלת תרבות ושפה עבריים, המושתתת על צדק ועל שוויון חברתי.

העלייה השנייה (1914-1904)

רוב העולים בעלייה זו עלו מרוסיה. הם היו צעירים, חילוניים ובודדים שהושפעו מן המסורת המהפכנית הדוגלות בשוויון ובצדק חברתי. הם שאפו לגאולה לאומית בארץ ישראל, עם הרצון לבניית חברה חדשה, שוויונית וצודקת. עלייתם ארצה הייתה ביטוי למרד באורח החיים היהודי בגולה. הם עבדו במושבות, האמינו ברעיונות עבודה עברית, שמירה עברית, שימוש בשפה העברית ובניית תרבות עברית. הקימו את ארגון "השומר", מפלגות פועלים, ואת קבוצת דגניה, כדרך למימוש חזונם.

העלייה השלישית (1923-1919)

רוב העולים עלו ממזרח אירופה. הם היו צעירים רווקים, שעלו אחרי הצהרת בלפור ומסירת המנדט על ארץ ישראל לבריטניה. הם שאפו להקים בארץ חברת מופת שתשלב את רעיון הלאומיות היהודית עם הרעיון של הקמת חברה צודקת ושוויונית. חלקם קיבלו הכשרה לעבודה חקלאית במסגרת תנועת "החלוץ" באירופה. הם הקימו צורות התיישבות שיתופיות – הקיבוץ ומושב העובדים. בתקופה זו הוקמו בארץ מוסדות היישוב: הסתדרות העובדים הכללית, אסיפת הנבחרים, הוועד הלאומי, הרבנות הראשית וארגון ההגנה.

  העלייה הרביעית (1924-1928)

רוב בני עלייה זו עלו לארץ מפולין בעקבות גזרות כלכליות ומשבר כלכלי במדינה. מיעוטם הגיעה מברית המועצות, מליטא, מרומניה מעיראק ומתימן. רובם התיישבו בערים, היו סוחרים ובעלי מלאכה ופיתחו בארץ תעשייה. כמו כן השקיעו בבנייה. מיעוטם פנו להתיישבות על אדמה שנרכשה על ידיהם בהון פרטי, ופיתחו את ענף המטעים והפרדסים במרכז הארץ.

 העלייה החמישית (1939-1929)

בני עלייה זו הגיעו מארצות מזרח ומרכז אירופה. הגורם העיקרי לעלייתם היה התגברות האנטישמיות ועליית היטלר לשלטון בגרמניה. רובם התיישבו בערים וחלקם הקימו את "יישובי המעמד הבינוני" כגון : נהריה. חלק גדול מהם היה בעלי מקצועות חופשיים – רופאים, עורכי דין, מהנדסים, מוסיקאים ועיתונאים. חלקם עלו עם רכוש אותו השקיעו במפעלי תעשייה. עלייה זו תרמה לפריחה כלכלית ולשגשוג התרבות בארץ. עלייה זו הכפילה את מספר היהודים בארץ ומספרם התקרב ערב מלחמת העולם השנייה לחצי מיליון נפש.

פוסטים דומים

נספח  3 - צד א של פאזל 2

נספח 4 (צד ב' של פאזל 2)

העליות לאחר קום המדינה:

העלייה ההמונית 1948-1956

כינויה של העלייה שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל. הייתה זו עליית פליטים ברובה - ניצולי שואה מאירופה והפליטים היהודים ממדינות ערב. עלייה זו הביאה לגידול עצום באוכלוסיית המדינה, כאשר תוך 18 חודשים בלבד הוכפלה האוכלוסייה מ-650,000 ל-1,300,000 תושבים. העולים הגיעו ממספר רב של מדינות וחלקי עולם: מאירופה, מאסיה ומצפון אפריקה. חלקם הביאו מסורת תרבותית שונה מזו של התושבים הוותיקים, אשכנזים ברובם. הקשיים שפקדו את המדינה הצעירה בתקופה זו נעוצים, לפחות בחלקם, בגידול המהיר של האוכלוסייה. המפגש בין עולים וותיקים, כמו גם השפעתו על הקולטים והנקלטים כאחד, היה אירוע משמעותי מאוד בתהליך התפתחותה של החברה

כחלק מהעלייה ההמונית היו עליות שהעלו למעשה את כל התפוצה: עליות חיסול גלויות:

  • מבצע מרבד הקסמים להעלאת יהודי תימן בין 1948 ל-1950.
  • מבצע עזרא ונחמיה להעלאת יהודי עיראק בין 1950 ל-1951
  • עליית פליטי השואה ושארית הקהילות באירופה.

עליית גומולקה 1956–1957

העלייה החוקית הראשונה מפולין הקומוניסטית, במסגרתה עלו כ-35 אלף נפש.

מבצע יכין להעלאת יהודי מרוקו1961–1964

במסגרתו עלו כ-80 אלף נפש.

העלייה מברית המועצות בשנות השבעים

תחילה, דרשו יהודי ברית המועצות לעלות ארצה אחרי מלחמת ששת הימים, כששמעו על המדינה היהודית הקטנה שהצליחה להביס את צבאות ערב. המשטר הסובייטי והאנטי- ציוני סירב לתת ליהודים לעלות, ואז החל לחץ בינלאומי על ברית המועצות להעלות את היהודים. בשנת 69' החלו ראשוני היהודים לעלות. ב-1973 נעצרה העלייה, וחודשה רק בשנת 1987.

המבצע להעלאת יהודי אתיופיה

מבצע שהחל בראשית שנות השמונים והגיע לשיאו במבצע משה ב-1984 ומבצע שלמה ב-1991, שנים בהן הועלו מספר שיא של יהודים מאתיופיה וכן קבוצות יהודיות קטנות ממדינות קרובות. המבצע תם בשנת 1991, משנותרו רק שבטים וקבוצות של יהודים שלא הוכרו כיהודים על ידי הרבנות הראשית לישראל.

העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים (1987–2005)

עלייה שבה הועלו רוב יהודי ברית המועצות ארצה- כמיליון נפשות. המבצע החל ב-1987, 1991והגיע לשיאו ב1991 עם קריסת בריה"מ לשעבר. כיום מונה אוכלוסיית העולים מברית המועצות לשעבר כ-1.1 מיליון נפש.

לסיכום: קליטת העלייה היא אחד היעדים המרכזיים של מדינת ישראל מיום הקמתה והיא ניצבת בראש סולם העדיפויות של ממשלת ישראל. עלייה גדולה וקליטתה הטובה אינן רק מטרות על לעם ולמדינה, אלא בה בעת - מנוף אדיר לקידומה של מדינת ישראל

נספח 5- חידון

חידון קיבוץ גלויות

  1. כמה עליות היו לפני קום המדינה? 5
  2. מאיפה הגיעו עולי העליה הראשונה? מרוסיה, מרומניה, מבוכרה ומתימן
  3. מהי אגודת בי"לו? (בית יעקב לכו ונלכה). מטרתם הייתה להקים בארץ חברה יהודית בעלת תרבות ושפה עבריים, המושתתת על צדק ועל שוויון חברתי.
  4. מהו מבצע עזרא ונחמיה? מבצע להעלאת יהודי עיראק בין 1950 ל-1951
  5. כיצד נקרא המבצע להעלאת יהודי תימן בין 1948 ל-1950? מרבד הקסמים
  6. כיצד נקראו שני המבצעים להעלאת יהודי אתיופיה? משה ושלמה.
  7. באילו שנים היו מבצעים אלו? 1984 1991.
  8. .באיזו עלייה הקימו את הסתדרות העובדים הכללית, אסיפת הנבחרים, הוועד הלאומי, הרבנות הראשית וארגון ההגנה? העלייה ה3.
  9. כמה מונה אוכלוסיית העולים מבריה"מ לשעבר? 1.1 מיליון
  10. מהי עליית גומולקה? העלייה החוקית הראשונה מפולין הקומוניסטית,
  11. באיזו עליה הקימו את יישובי המעמד הבינוני? העלייה ה-5.
  12. באילו שנים הייתה העלייה ההמונית? 1948-56
  13. באיזו עליה הוקמה הקבוצה הראשונה דגניה? העלייה ה-2
  14. נכון או לא נכון- העלייה הראשונה הייתה הפעם הראשונה שיהודים עלו לארץ מאז הגלות? לא נכון, משפחות וקבוצות קטנות תמיד עלו.

נספח 6 - כרטיסיות עם עדות ומאפיינים

הכרטיסיות עשויות באופן חלקי ונמצאות בקובץ בקובץ המלא של הפעילות

פוסטים דומים

השאר תגובה

אימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *