הצטרפתי למשפחה הגדולה הזאת שנקראת משצ״ים בתחילת כיתה ח׳, היום בדיעבד כשאני בכיתה יב׳, אני בטוחה שזו הייתה אחת ההחלטות הטובות שקיבלתי... קרא עוד

שטפונות

.מתוך קובץ הדרכות של כנס חנוכה שנערך על ידי תבל אקא, סמי ממן ומיכל גרנובסקיל. להורדת קובץ pdf

מטרות הפעילות

החניך יחוש את העוצמה של מי בשיטפון

החניך יבין את הסכנה בשיטפונות ואת אחריותו כמטייל

איפה ? רצוי לשבת בתוך חלק קניוני של הנחל, על מנת להבין את עוצמת המים במלואה.

מושיבים את החניכים מולכם, אתם הולכים להמחיש לחניכים בעזרתם, את העוצמה של הרעש והשקט של השיטפון.

יצירת חוויה

עכשיו, יורד גשם בהרים, עוד מעט ממש בקרוב הולך להגיע לכאן שיטפון עצום מימדים, כל המקום הזה יתמלא במים. כדי שנוכל להבין איך ישמע הדבר הזה, אתם צריכים לחזור על התנועות שאני עושה. בכל פעם אני אעשה תנועה ואסתכל עליכם בעניים, כאשר המבט שלי פגש את שלכם, זה הזמן שלכם לעשות את התנועה שאני עושה.

(חשוב לשחק עם הרמה והורדה של הקול על מנת ליצור את האווירה הנכונה):

הכל מתחיל בשקט גדול, שקט כזה משתק ומבהיל, כולם מרגישים שמשהו הולך להתרחש.. ואז מתחילה הרוח (משפשפים כף יד בכף יד ועושה קולות נשיפה- כעת מתחיל להסתכל על כל חניך ורואה שהם מתחילים לעשות איתו ביחד- הרעיון הוא ליצור קונצרט קולות שימחיש את העניין ולכן חשוב להכניס לאווירה).. רוח.. רוח.. והיא מתחילה להתחזק (עושים הכל הרבה יותר חזק) ולאט לאט מתחיל טפטוף (עושים כפיים עם שתי האצבעות של יד אחת), טפטוף.. והוא מתגבר ומתגבר (מעלים את הקצב), והוא הופך לגשם (מחיאות כפיים), הגשם הזה יורד ויורד ומתחיל לסחוף איתו כל מיני דברים, גם אבנים (מזיזים את האבנים עם הידיים והרגליים), ויש פה בלאגן והל נסחף וברגע אחד..-מתחיל להירגע.. וחוזר הגשם החלש יותר (מחיאות כפיים) ולאט לאט הטפטוף (עושים כפיים עם שתי האצבעות של יד אחת) והרוח... ופתאום שוב.. שקט...

אז ניסינו להמחיש לכם ולו במעט את החוויה של שטפון וכאן אנחנו גם מציגים תמונה:

צילום: אפי פרי

 הסבר

אנו מדברים לאורך כל הטיול על תופעות המתרחשות בזכות המים, על צמחייה ובעלי חיים התלויים במים למען הישרדותם אך למעשה, אין אנו רואים שום טיפת מים לאורך המסלול (כמעט). ובכן, האפיקים בנגב יבשים בדרך כלל, אבל מדי שנה בחורף אנו שומעים על אירועי זרימת מים  בנגב ובמדבר יהודה – על שיטפונות.

מציגים מספר תמונות משיטפונות

אז איך בכלל נוצר שיטפון? המים של ראשית הגשם מרטיבים את פני הקרקע שהיא קרקעת לס- חרסיתית ואטומה, כלומר לא מחלחלת. כך קורה שרוב כמות הגשם שיורדת, זורמת על פני השטח. כיוון והמים זורמים למקומות הנמוכים, הם מתנקזים לואדיות. הגשם צריך להיות בעוצמה מאוד חזקה ובכמות מים גדולה על מנת שיווצר שטפון. בסופו של עניין, המקום בו אנחנו יושבים מוצף במים, משהו שהוא כמעט בלתי נתפס ואפשרי להבנה.  זוהי תופעה עוצמתית. המים בזרימה כל כך חזקה שהם סוחפים אחריהם כל מה שנמצא בערוץ הנחל.

השפעת השטפון

השיטפון הוא תופעה נדירה המתרחשת מס' פעמים בודד בשנה (במקרה הטוב) ולעיתים יכול לפסוח על מספר שנים בערוצים מסוימים ,אך עם זאת – השפעתו ניכרת בכל התחומים:

  • גיאולוגיה –בזכות השיטפונות ניתן לראות תופעות עוצמתיות כמו מפלים, בולדרים, גבים, קניונים וכדומה.
  • צמחיה: הצמחים בנגב החיים נמצאים בד"כ בערוצי נחלים כיוון לשם מגיעים המים. ומצד שני הם צריכים להתאים את עצמם לשיטפונות: גמישות הענפים מאפשרים כיפוף בעת זרימה, שורשים עמוקים ורחבים מאפשרים אחיזה טובה בקרקע וכו'.. בד"כ על פי נטיית הצמחים, ניתן לראות לאיזה כיוון הנחל זורם- המים ממש משפיעים על מראה הצמח, כאילו מישהו דרס אותו
  • אדם: לאורך כל ההיסטוריה האדם למד את אופי השיטפונות במדבר והתאים את עצמו: לעולם לא נמצא דרכים או אתרים ארכיאולוגיים בתוך ערוצי נחלים, האדם גם ידע איך לנצל את השיטפונות לצורכי חקלאות, אגירת מים וכו'...
מציגים כתבה מאסון צפית:

למה לדעתכם זה קרה?

של מי האחריות במקרה כזה- של המטיילים, של המדינה, של רשות הטבע והגנים?

הדגש היא על האחריות האישית. כל אחד שיוצא לטייל הוא לוקח אחריות על עצמו ועל מי שאיתו. בגלל שאנחנו יודעים שבמדבר- בנגב ובמדבר יהודה יש סכנת שיטפונות בתקופת הגשמים, באחריותנו להרים טלפון לשירות המטאורולוגי 035600600 או לבדוק באינטרנט ולהקשיב לתחזית מזג האוויר והחשוב מכל- לא לקחת  סיכונים מיותרים ולא לנהוג בטיפשות, כי שיטפון כזה, זהו משהו שיכול להרוג.

.ציוד נדרש: תמונות משיטפונות ,כתבה

הצטרפתי למשפחה הגדולה הזאת שנקראת משצ״ים בתחילת כיתה ח׳, היום בדיעבד כשאני בכיתה יב׳, אני בטוחה שזו הייתה אחת ההחלטות הטובות שקיבלתי... קרא עוד

שטפונות

מתוך קובץ הדרכות של כנס חנוכה שנערך על ידי תבל אקא, סמי ממן ומיכל גרנובסקי. להורדת קובץ pdf

מטרות הפעילות

החניך יחוש את העוצמה של מי בשיטפון

החניך יבין את הסכנה בשיטפונות ואת אחריותו כמטייל

איפה ? רצוי לשבת בתוך חלק קניוני של הנחל, על מנת להבין את עוצמת המים במלואה.

מושיבים את החניכים מולכם, אתם הולכים להמחיש לחניכים בעזרתם, את העוצמה של הרעש והשקט של השיטפון.

יצירת חוויה

עכשיו, יורד גשם בהרים, עוד מעט ממש בקרוב הולך להגיע לכאן שיטפון עצום מימדים, כל המקום הזה יתמלא במים. כדי שנוכל להבין איך ישמע הדבר הזה, אתם צריכים לחזור על התנועות שאני עושה. בכל פעם אני אעשה תנועה ואסתכל עליכם בעניים, כאשר המבט שלי פגש את שלכם, זה הזמן שלכם לעשות את התנועה שאני עושה.

(חשוב לשחק עם הרמה והורדה של הקול על מנת ליצור את האווירה הנכונה):

הכל מתחיל בשקט גדול, שקט כזה משתק ומבהיל, כולם מרגישים שמשהו הולך להתרחש.. ואז מתחילה הרוח (משפשפים כף יד בכף יד ועושה קולות נשיפה- כעת מתחיל להסתכל על כל חניך ורואה שהם מתחילים לעשות איתו ביחד- הרעיון הוא ליצור קונצרט קולות שימחיש את העניין ולכן חשוב להכניס לאווירה).. רוח.. רוח.. והיא מתחילה להתחזק (עושים הכל הרבה יותר חזק) ולאט לאט מתחיל טפטוף (עושים כפיים עם שתי האצבעות של יד אחת), טפטוף.. והוא מתגבר ומתגבר (מעלים את הקצב), והוא הופך לגשם (מחיאות כפיים), הגשם הזה יורד ויורד ומתחיל לסחוף איתו כל מיני דברים, גם אבנים (מזיזים את האבנים עם הידיים והרגליים), ויש פה בלאגן והל נסחף וברגע אחד..-מתחיל להירגע.. וחוזר הגשם החלש יותר (מחיאות כפיים) ולאט לאט הטפטוף (עושים כפיים עם שתי האצבעות של יד אחת) והרוח... ופתאום שוב.. שקט...

אז ניסינו להמחיש לכם ולו במעט את החוויה של שטפון וכאן אנחנו גם מציגים תמונה:

צילום: אפי פרי

הסבר

אנו מדברים לאורך כל הטיול על תופעות המתרחשות בזכות המים, על צמחייה ובעלי חיים התלויים במים למען הישרדותם אך למעשה, אין אנו רואים שום טיפת מים לאורך המסלול (כמעט). ובכן, האפיקים בנגב יבשים בדרך כלל, אבל מדי שנה בחורף אנו שומעים על אירועי זרימת מים  בנגב ובמדבר יהודה – על שיטפונות.

מציגים מספר תמונות משיטפונות

אז איך בכלל נוצר שיטפון? המים של ראשית הגשם מרטיבים את פני הקרקע שהיא קרקעת לס- חרסיתית ואטומה, כלומר לא מחלחלת. כך קורה שרוב כמות הגשם שיורדת, זורמת על פני השטח. כיוון והמים זורמים למקומות הנמוכים, הם מתנקזים לואדיות. הגשם צריך להיות בעוצמה מאוד חזקה ובכמות מים גדולה על מנת שיווצר שטפון. בסופו של עניין, המקום בו אנחנו יושבים מוצף במים, משהו שהוא כמעט בלתי נתפס ואפשרי להבנה.  זוהי תופעה עוצמתית. המים בזרימה כל כך חזקה שהם סוחפים אחריהם כל מה שנמצא בערוץ הנחל.

השפעת השטפון

השיטפון הוא תופעה נדירה המתרחשת מס' פעמים בודד בשנה (במקרה הטוב) ולעיתים יכול לפסוח על מספר שנים בערוצים מסוימים ,אך עם זאת – השפעתו ניכרת בכל התחומים:

  • גיאולוגיה –בזכות השיטפונות ניתן לראות תופעות עוצמתיות כמו מפלים, בולדרים, גבים, קניונים וכדומה.
  • צמחיה: הצמחים בנגב החיים נמצאים בד"כ בערוצי נחלים כיוון לשם מגיעים המים. ומצד שני הם צריכים להתאים את עצמם לשיטפונות: גמישות הענפים מאפשרים כיפוף בעת זרימה, שורשים עמוקים ורחבים מאפשרים אחיזה טובה בקרקע וכו'.. בד"כ על פי נטיית הצמחים, ניתן לראות לאיזה כיוון הנחל זורם- המים ממש משפיעים על מראה הצמח, כאילו מישהו דרס אותו
  • אדם: לאורך כל ההיסטוריה האדם למד את אופי השיטפונות במדבר והתאים את עצמו: לעולם לא נמצא דרכים או אתרים ארכיאולוגיים בתוך ערוצי נחלים, האדם גם ידע איך לנצל את השיטפונות לצורכי חקלאות, אגירת מים וכו'...
מציגים כתבה מאסון צפית:

למה לדעתכם זה קרה?

של מי האחריות במקרה כזה- של המטיילים, של המדינה, של רשות הטבע והגנים?

הדגש היא על האחריות האישית. כל אחד שיוצא לטייל הוא לוקח אחריות על עצמו ועל מי שאיתו. בגלל שאנחנו יודעים שבמדבר- בנגב ובמדבר יהודה יש סכנת שיטפונות בתקופת הגשמים, באחריותנו להרים טלפון לשירות המטאורולוגי 035600600 או לבדוק באינטרנט ולהקשיב לתחזית מזג האוויר והחשוב מכל- לא לקחת  סיכונים מיותרים ולא לנהוג בטיפשות, כי שיטפון כזה, זהו משהו שיכול להרוג.

ציוד נדרש: תמונות משיטפונות ,כתבה.

פוסטים דומים

השאר תגובה

אימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *