שמי אוריאל בן ברוך בן 28 מורה לחינוך מיוחד ושל"ח בבית אקשטיין אופקים לתלמידים עם הפרעות נפשיות, רגשיות והתנהגותיות. אני מורה לחינוך מיוחד כ 6 שנים אך זו שנתי הראשונה כמורה לשל"ח בבית ספרנו. להמשך...
סרגל ניווט: דף הבית>> ירושלים בירת ישראל>>  ימים מיוחדים>> יום השואה

הסטורי של אווה

קרדיט: טלי ואקנין

לשכפול הטופס - לחצו

הסבר מתוך ויקיפדיה

הסטורי של אווה הוא מיזם להנצחת זכר השואה שבוצע ביום הזיכרון לשואה ולגבורה בשנת 2019. במסגרת המיזם סופר סיפורה של אווה היימן באמצעות משתמשת בשם "eva.stories" ברשת החברתית אינסטגרם.

היומן מוצג כסדרת סרטונים קצרים, כשלושים דקות אורכם הכולל, שאותם כביכול צילמה אווה היימן  בטלפון נייד, בדומה למקובל בקרב צעירים ב-2019. הסרט צולם בשפה האנגלית. איש העסקים מתי כוכבי ובתו מאיה כוכבי הפיקו וביימו את המיזם.

אווה היימן נולדה ב-13 בפברואר 1931 בנאג'וואראד שברומניה. היא כתבה יומן שיצא לאור בהונגריה ב-1948 ובשנת 1964 בהוצאת "יד ושם" בתרגום לעברית. היומן נפתח ביום הולדתה ה-13, כחודש לפני שנכנסו הגרמנים להונגריה. לאחר הכניסה לגטו נאג'וואראד, אמה של אווה (אגי) הצליחה לאשפז את בעלה (אביה החורג של אווה) בבית חולים. שם, באמצעות חברים נוצרים, הם הצליחו להשיג תעודות נוצריות. ביום גשום אחד ביוני יצאו אביה החורג של אווה עם אמה. אווה נותרה עם סבה וסבתה בתחומי הגטו. אווה כתבה ביומנה בפעם האחרונה ב-30 במאי 1944, שלושה ימים לפני שגורשה לאושוויץ, שם נרצחה. אנשים שהכירו את אמה של אווה מספרים כי היא לא התאוששה מהאובדן, ולבסוף שמה קץ לחייה. ביומנה מתארת אווה את חיי היומיום שלה:

"לכבוד יום ההולדת שלי קיבלתי מאבי זוג נעלי עקב. עד עכשיו נעלתי רק נעליים שטוחות... מסבתא לואיזה קיבלתי שלוש פיז'אמות, ממחטות צבעוניות וממתקים. מדודה לילי, שרשרת זהב קטנה יפה. יומני היקר, בשרשרת זו אשא מכאן ואילך את המפתח הקטן, שבו אסגור אותך, שלעולם לא ייוודעו לאיש סודותיי" (מתוך היומן של אווה היימן, הוצאת יד ושם).

הסטורי הראשון עלה ב-1 במאי 2019, ערב יום השואה, והאחרון עלה ביום למחרת, 2 במאי 2019. במהלך הימים הללו עלה מדי שעה "סטורי" המתעד את חייה. ב-70 הסרטונים שעלו הומחשה האכזריות שבה התנהלו הגרמנים מול היהודים, לקיחת זכויות היהודים, הכרחת ענידת "טלאי צהוב", לקיחת הרכוש לקראת המעבר למחנה הריכוז, וכן האווירה והמתח שנוצרים בבית.

14 שעות לאחר שפורסמו הסטוריז באינסטגרם הצטברו בהם יחד כ-100 מיליון צפיות מרחבי העולם. יום אחד בלבד לאחר שפורסם הסטורי הראשון, הצטברו בעמוד למעלה ממיליון עוקבים.

שמי אוריאל בן ברוך בן 28 מורה לחינוך מיוחד ושל"ח בבית אקשטיין אופקים לתלמידים עם הפרעות נפשיות, רגשיות והתנהגותיות. אני מורה לחינוך מיוחד כ 6 שנים אך זו שנתי הראשונה כמורה לשל"ח בבית ספרנו. להמשך...
סרגל ניווט: דף הבית>> ירושלים בירת ישראל>>  ימים מיוחדים>> יום השואה

הסטורי של אווה

קרדיט: טלי ואקנין

לשכפול הטופס - לחצו

הסבר מתוך ויקיפדיה

הסטורי של אווה הוא מיזם להנצחת זכר השואה שבוצע ביום הזיכרון לשואה ולגבורה בשנת 2019. במסגרת המיזם סופר סיפורה של אווה היימן באמצעות משתמשת בשם "eva.stories" ברשת החברתית אינסטגרם.

היומן מוצג כסדרת סרטונים קצרים, כשלושים דקות אורכם הכולל, שאותם כביכול צילמה אווה היימן  בטלפון נייד, בדומה למקובל בקרב צעירים ב-2019. הסרט צולם בשפה האנגלית. איש העסקים מתי כוכבי ובתו מאיה כוכבי הפיקו וביימו את המיזם.

אווה היימן נולדה ב-13 בפברואר 1931 בנאג'וואראד שברומניה. היא כתבה יומן שיצא לאור בהונגריה ב-1948 ובשנת 1964 בהוצאת "יד ושם" בתרגום לעברית. היומן נפתח ביום הולדתה ה-13, כחודש לפני שנכנסו הגרמנים להונגריה. לאחר הכניסה לגטו נאג'וואראד, אמה של אווה (אגי) הצליחה לאשפז את בעלה (אביה החורג של אווה) בבית חולים. שם, באמצעות חברים נוצרים, הם הצליחו להשיג תעודות נוצריות. ביום גשום אחד ביוני יצאו אביה החורג של אווה עם אמה. אווה נותרה עם סבה וסבתה בתחומי הגטו. אווה כתבה ביומנה בפעם האחרונה ב-30 במאי 1944, שלושה ימים לפני שגורשה לאושוויץ, שם נרצחה. אנשים שהכירו את אמה של אווה מספרים כי היא לא התאוששה מהאובדן, ולבסוף שמה קץ לחייה. ביומנה מתארת אווה את חיי היומיום שלה:

"לכבוד יום ההולדת שלי קיבלתי מאבי זוג נעלי עקב. עד עכשיו נעלתי רק נעליים שטוחות... מסבתא לואיזה קיבלתי שלוש פיז'אמות, ממחטות צבעוניות וממתקים. מדודה לילי, שרשרת זהב קטנה יפה. יומני היקר, בשרשרת זו אשא מכאן ואילך את המפתח הקטן, שבו אסגור אותך, שלעולם לא ייוודעו לאיש סודותיי" (מתוך היומן של אווה היימן, הוצאת יד ושם).

הסטורי הראשון עלה ב-1 במאי 2019, ערב יום השואה, והאחרון עלה ביום למחרת, 2 במאי 2019. במהלך הימים הללו עלה מדי שעה "סטורי" המתעד את חייה. ב-70 הסרטונים שעלו הומחשה האכזריות שבה התנהלו הגרמנים מול היהודים, לקיחת זכויות היהודים, הכרחת ענידת "טלאי צהוב", לקיחת הרכוש לקראת המעבר למחנה הריכוז, וכן האווירה והמתח שנוצרים בבית.

14 שעות לאחר שפורסמו הסטוריז באינסטגרם הצטברו בהם יחד כ-100 מיליון צפיות מרחבי העולם. יום אחד בלבד לאחר שפורסם הסטורי הראשון, הצטברו בעמוד למעלה ממיליון עוקבים.

פוסטים דומים

השאר תגובה

אימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *