חידון עין גדי

מה היה כאן?

החידון ההיסטורי בנושא עין גדי הוא חידון שתמיד עובד עם קבוצות. היתרון הגדול בו הוא שמש"צים יכולים להעביר אותו בקלות ומכיוון שזה תמיד מוצלח יש להם חווית הצלחה מהפעילות.

להורדת המצגת עם התמונות הגדולות - לחצו

אופן הפעילות

בכל פעם מציגים לפני הקבוצה תמונה  מקריאים את השאלה והתשובות. כל חולייה צריכה להחליט מהי התשובה הנכונה, חוליה שצדקה מקבלת ניקוד. בסוף כל תשובה המדריך מרחיב מעט אדות אותו נושא

הערות

ניתן להעביר את התחנה בשני אופנים:
  • שני מש''צים - אחד מחזיק תמונה ושני מקריא את השאלות, התשובות וההרחבות.
  • הפעלה למש"צ אחד - מדביקים את השאלות והתשובות בגב התמונה.

יש כאן הרבה תמונות, אם הקבוצה קשובה ניתן להציג את כולם, אם היא פחות קשובה ניתן לבחור את הנושאים החשובים ביותר בעיניכם ולקצר.

שאלה 1: היישובים שהוקמו בעין גדי לאורך השנים התאפשרו בזכות:

  • שפע הקרקע הפנויה ללא מתחרים אפשרו ומאפשרים התיישבות נרחבת.
  • שפע המים אפשר התיישבות שעוסקת בעיקר בגידולים חקלאיים.

תמונה - ויקיפדיה

הרחבה:  בעבר היה היקף השטח המושקה במי המעיינות כ-1,100 דונם, לעומת כ-500 דונם בלבד היום, שקיבוץ עין גדי מעבד באמצעים מודרניים.

שאלה 2: מקור השם עין גדי הוא כנראה ב:

  • בעיזים וביעלים שרעו בסביבת היישוב והמעיין הסמוך אליו.
  • במעיינות הרבים המצויים בסביבת היישוב ובגדיים השותים ממימיהם.

הרחבה:  יעלים אלה, המצויות באזור עין גדי עד ימינו, תועדו כבר בכלי פולחן מהתקופה הכלקוליתית שנמצאו בנחל משמר הסמוך.

שאלה 3: למה שימש צמח האפרסמון את תושבי עין גדי?

  • האפרסמון הוא הגידול החקלאי הקדום המפורסם ביותר ממנו הפיקו בושם.
  • האפרסמון הוא סוג ל פרי אותו השביחו תושבי עין גדי ופיתחו זן מיוחד שפורסם בעולם כולו.


הרחבה:  אין לבלבל את אפרסמון עין גדי עם הפרי הנקרא כיום אפרסמון, בושם זה  זכה למוניטין רב. כמו כן בלט כאן צמח הכופר, המוזכר בשיר השירים: "אשכול הכופר דודי לי בכרמי עין גדי".

שאלה 4: למה שימש המקום המופיע בתמונה? (המקדש הכלכולית)

  • מדובר במבנה לכינוס לצאן, במרכז רואים את השוקת שנותרה על כנה.
  • מדובר במבנה פולחן מרכזי שמשך עולי רגל ממרחקים.

הרחבה: כפי הנראה, ההתיישבות הראשונה בעין גדי הייתה בתקופה הכלקוליתית, לפני כ-5,000 שנה. בתקופה זו פעל בה מקדש מרכזי, והוא משך אליו עולי רגל ממרחקים. בקרבת המקדש לא נמצאו שרידי יישוב קבע מתקופה זו, אך מעריכים שאוצר כלי נחושת בן התקופה, שהתגלה במערת המטמון בנחל משמר, וכלל כ-400 כלי נחושת, רובם בעלי אופי פולחני, שייך למשתמשים במקדש.

שאלה 5: לאיזה שבט השתייכה העיר עין גדי?

  • גד.
  • יהודה

תמונה: ויקיפדיה

הרחבה: עין גדי מוזכרת במקרא כמה פעמים והיא אחת מערי שבט יהודה במדבר.

שאלה 6: מי שיחק מחבואים ממש כאן לידנו?

  • דוד ויהונתן.
  • דוד ושאול.

תמונה: Freepik

הרחבה:  דוד הסתתר כאן כשברח מפני שאול המלך בערך בשנת 1000 לפנה"ס (ועל שמו נקרא נחל דוד).

התיעוד הארכיאולוגי של התיישבות יהודית במקום הוא מתקופה מאוחרת יותר, מהמאה ה-7 לפנה"ס. היישוב היהודי התקיים (בכמה הפסקות) יותר מאלף שנה, עד חורבנו באמצע המאה ה-6 לספירה.

שאלה 7: היישוב היהודי הראשון התקיים בתל גורן, מה היה גידולו העיקרי?

  • האפרסמון ועצי תמר.
  • האפרסמון ושיחי גפן.

תמונה: Freepik

הרחבה:  יושבי תל גורן ניצלו את מי המעיינות לחקלאות שלחין, והגידולים החקלאיים העיקריים באזור היו תמרים ("חצצון תמר היא עין גדי", דברי הימים ב', כ' 2) ובושם האפרסמון. בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בתל גורן, מקום מושבה של העיר עין גדי הקדומה, בין נחל דוד ונחל ערוגות, נחשפו ממצאים החל מימי ממלכת יהודה ועד התקופה הרומית-ביזנטית. היישוב היהודי בעין גדי נחרב בזמן חורבן בית ראשון, אך התחדש עם שיבת ציון.

שאלה 8: האם עין גדי התקיימה ברציפות לאורך השנים או שהיא חרבה וקמה שוב ושוב?

  • חרבה וקמה שוב.
  • התקיימה ברציפות לאורך השנים.

הרחבה: עין גדי חרבה בידי הבבלים, התחדשה בתקופה הפרסית, ניטשה וחודשה שוב בתקופת החשמונאים ומאז היה בה יישוב יהודי כ-700 שנה. תושביו פיתחו חקלאות אינטנסיבית, בנו בריכות אגירה ואמות מים, והקימו מצודה, המשקיפה על נחל ערוגות. במקום הייתה אחוזת בית המלוכה החשמונאי ולאחר מכן חכר אותה המלך הורדוס, והיא הפכה לאחוזה קיסרית רומית. תושבי עין גדי לא השתתפו במרד הגדול ובמרד בר כוכבא, ונפגעו פגיעה אנושה מפשיטות הקנאים על היישוב.

שאלה 9: בושם האפרסמון היה כל כך חשוב שנבנה מחנה צבאי כדי לשמור עליו!

  • נכון
  • לא נכון

תמונה: ויקיפדיה

הרחבה: ליד היישוב הוקם מחנה צבאי רומי כדי להגן על הספקת האפרסמון.

שאלה 10: מה זה? (כתובת האפרסמון)

  • כתובת שנמצאה בכניסה ליישוב המברכת את הנכנסים בשערי העיר.
  • כתובת המשביעה את התושבים לא לגלות את סוד בושם האפרסמון לזרים.

הרחבה: במאה ה-3 לספירה נבנה היישוב מחדש ונבנה בית כנסת, ובו כתובת המשביעה את התושבים לא לחשוף את סוד הקריה לזרים. מקובל לשער שסוד זה היה תהליך גידול האפרסמון והפקת שמן ממנו.

עין גדי חרבה באמצע המאה ה-6 לספירה, ובימי הביניים (המאות ה- 14-13) הוקם כאן כפר קטן ובו טחנות קמח. בדורות האחרונים הייתה כאן רק התיישבות עונתית של בדווים משבט הרשיידה.

שאלה11: מה קרה עם עין גדי עם הקמת מדינת ישראל?

  • עין גדי לא נכללה בשטחים של היהודים וכבשנו אותה במלחמת השחרור.
  • עין גדי נכללה בגבולות המדינה היהודית בתוכנית החלוקה ב 1947.

הרחבה:  במרץ 1949 תפסה את אזור עין גדי חטיבת אלכסנדרוני. היאחזות הנח"ל עין גדי הוקמה ב-1953 ואוזרחה 3 שנים לאחר מכן.

חידון עין גדי

מה היה כאן?

החידון ההיסטורי בנושא עין גדי הוא חידון שתמיד עובד עם קבוצות. היתרון הגדול בו הוא שמש"צים יכולים להעביר אותו בקלות ומכיוון שזה תמיד מוצלח יש להם חווית הצלחה מהפעילות.

להורדת המצגת עם התמונות הגדולות - לחצו

אופן הפעילות

בכל פעם מציגים לפני הקבוצה תמונה  מקריאים את השאלה והתשובות. כל חולייה צריכה להחליט מהי התשובה הנכונה, חוליה שצדקה מקבלת ניקוד. בסוף כל תשובה המדריך מרחיב מעט אדות אותו נושא

הערות

ניתן להעביר את התחנה בשני אופנים:
  • שני מש''צים - אחד מחזיק תמונה ושני מקריא את השאלות, התשובות וההרחבות.
  • הפעלה למש"צ אחד - מדביקים את השאלות והתשובות בגב התמונה.

יש כאן הרבה תמונות, אם הקבוצה קשובה ניתן להציג את כולם, אם היא פחות קשובה ניתן לבחור את הנושאים החשובים ביותר בעיניכם ולקצר.

שאלה 1: היישובים שהוקמו בעין גדי לאורך השנים התאפשרו בזכות:

  • שפע הקרקע הפנויה ללא מתחרים אפשרו ומאפשרים התיישבות נרחבת.
  • שפע המים אפשר התיישבות שעוסקת בעיקר בגידולים חקלאיים.

תמונה - ויקיפדיה

הרחבה:  בעבר היה היקף השטח המושקה במי המעיינות כ-1,100 דונם, לעומת כ-500 דונם בלבד היום, שקיבוץ עין גדי מעבד באמצעים מודרניים.

שאלה 2: מקור השם עין גדי הוא כנראה ב:

  • בעיזים וביעלים שרעו בסביבת היישוב והמעיין הסמוך אליו.
  • במעיינות הרבים המצויים בסביבת היישוב ובגדיים השותים ממימיהם.

הרחבה:  יעלים אלה, המצויות באזור עין גדי עד ימינו, תועדו כבר בכלי פולחן מהתקופה הכלקוליתית שנמצאו בנחל משמר הסמוך.

פוסטים דומים

שאלה 3: למה שימש צמח האפרסמון את תושבי עין גדי?

  • האפרסמון הוא הגידול החקלאי הקדום המפורסם ביותר ממנו הפיקו בושם.
  • האפרסמון הוא סוג ל פרי אותו השביחו תושבי עין גדי ופיתחו זן מיוחד שפורסם בעולם כולו.

הרחבה:  אין לבלבל את אפרסמון עין גדי עם הפרי הנקרא כיום אפרסמון, בושם זה  זכה למוניטין רב. כמו כן בלט כאן צמח הכופר, המוזכר בשיר השירים: "אשכול הכופר דודי לי בכרמי עין גדי".

שאלה 4: למה שימש המקום המופיע בתמונה? (המקדש הכלכולית)

  • מדובר במבנה לכינוס לצאן, במרכז רואים את השוקת שנותרה על כנה.
  • מדובר במבנה פולחן מרכזי שמשך עולי רגל ממרחקים.

הרחבה: כפי הנראה, ההתיישבות הראשונה בעין גדי הייתה בתקופה הכלקוליתית, לפני כ-5,000 שנה. בתקופה זו פעל בה מקדש מרכזי, והוא משך אליו עולי רגל ממרחקים. בקרבת המקדש לא נמצאו שרידי יישוב קבע מתקופה זו, אך מעריכים שאוצר כלי נחושת בן התקופה, שהתגלה במערת המטמון בנחל משמר, וכלל כ-400 כלי נחושת, רובם בעלי אופי פולחני, שייך למשתמשים במקדש.

שאלה 5: לאיזה שבט השתייכה העיר עין גדי?

  • גד.
  • יהודה

תמונה: ויקיפדיה

הרחבה: עין גדי מוזכרת במקרא כמה פעמים והיא אחת מערי שבט יהודה במדבר.

שאלה 6: מי שיחק מחבואים ממש כאן לידנו?

  • דוד ויהונתן.
  • דוד ושאול.

תמונה: Freepik

הרחבה:  דוד הסתתר כאן כשברח מפני שאול המלך בערך בשנת 1000 לפנה"ס (ועל שמו נקרא נחל דוד).

התיעוד הארכיאולוגי של התיישבות יהודית במקום הוא מתקופה מאוחרת יותר, מהמאה ה-7 לפנה"ס. היישוב היהודי התקיים (בכמה הפסקות) יותר מאלף שנה, עד חורבנו באמצע המאה ה-6 לספירה.

שאלה 7: היישוב היהודי הראשון התקיים בתל גורן, מה היה גידולו העיקרי?

  • האפרסמון ועצי תמר.
  • האפרסמון ושיחי גפן.

תמונה: Freepik

הרחבה:  יושבי תל גורן ניצלו את מי המעיינות לחקלאות שלחין, והגידולים החקלאיים העיקריים באזור היו תמרים ("חצצון תמר היא עין גדי", דברי הימים ב', כ' 2) ובושם האפרסמון. בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בתל גורן, מקום מושבה של העיר עין גדי הקדומה, בין נחל דוד ונחל ערוגות, נחשפו ממצאים החל מימי ממלכת יהודה ועד התקופה הרומית-ביזנטית. היישוב היהודי בעין גדי נחרב בזמן חורבן בית ראשון, אך התחדש עם שיבת ציון.

שאלה 8: האם עין גדי התקיימה ברציפות לאורך השנים או שהיא חרבה וקמה שוב ושוב?

  • חרבה וקמה שוב.
  • התקיימה ברציפות לאורך השנים.

הרחבה: עין גדי חרבה בידי הבבלים, התחדשה בתקופה הפרסית, ניטשה וחודשה שוב בתקופת החשמונאים ומאז היה בה יישוב יהודי כ-700 שנה. תושביו פיתחו חקלאות אינטנסיבית, בנו בריכות אגירה ואמות מים, והקימו מצודה, המשקיפה על נחל ערוגות. במקום הייתה אחוזת בית המלוכה החשמונאי ולאחר מכן חכר אותה המלך הורדוס, והיא הפכה לאחוזה קיסרית רומית. תושבי עין גדי לא השתתפו במרד הגדול ובמרד בר כוכבא, ונפגעו פגיעה אנושה מפשיטות הקנאים על היישוב.

שאלה 9: בושם האפרסמון היה כל כך חשוב שנבנה מחנה צבאי כדי לשמור עליו!

  • נכון
  • לא נכון

תמונה: ויקיפדיה

הרחבה: ליד היישוב הוקם מחנה צבאי רומי כדי להגן על הספקת האפרסמון.

שאלה 10: מה זה? (כתובת האפרסמון)

  • כתובת שנמצאה בכניסה ליישוב המברכת את הנכנסים בשערי העיר.
  • כתובת המשביעה את התושבים לא לגלות את סוד בושם האפרסמון לזרים.

הרחבה: במאה ה-3 לספירה נבנה היישוב מחדש ונבנה בית כנסת, ובו כתובת המשביעה את התושבים לא לחשוף את סוד הקריה לזרים. מקובל לשער שסוד זה היה תהליך גידול האפרסמון והפקת שמן ממנו.

עין גדי חרבה באמצע המאה ה-6 לספירה, ובימי הביניים (המאות ה- 14-13) הוקם כאן כפר קטן ובו טחנות קמח. בדורות האחרונים הייתה כאן רק התיישבות עונתית של בדווים משבט הרשיידה.

שאלה11: מה קרה עם עין גדי עם הקמת מדינת ישראל?

  • עין גדי לא נכללה בשטחים של היהודים וכבשנו אותה במלחמת השחרור.
  • עין גדי נכללה בגבולות המדינה היהודית בתוכנית החלוקה ב 1947.

הרחבה:  במרץ 1949 תפסה את אזור עין גדי חטיבת אלכסנדרוני. היאחזות הנח"ל עין גדי הוקמה ב-1953 ואוזרחה 3 שנים לאחר מכן.

פוסטים דומים

השאר תגובה

אימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *