סרגל ניווט: דף הבית>> ירושלים בירת ישראל>>  ימים מיוחדים>> יום השואה

בית הילדים אוטבוצק

ליצירת עותק של טופס גוגל לשימושכם - לחצו

מספר הילדים ששרדו לאחר השואה מוערך בעשרות אלפים. חלקם הסתתרו ומצאו מקלט בכל מקום אפשרי, פחדו כל העת פן יחשפו והיו תלויים בזרים שלעיתים גילו כלפיהם רצון טוב. אחרים שרדו על ידי הסתרת זהותם והתמודדו גם הם כל העת עם פחד וסכנה, כיוון שדי היה במילה שגויה להביא לחשיפתם ולמותם.

מציאות חיים זו גזלה מילדים אלו את ילדותם - במקום לחוות שמחה, אהבה, לימוד, והגנה מצד המבוגרים, הם נחשפו באותן שנים למציאות קשה של רעב, מחלות, השפלה, ביזוי ומוות. אל מול עיניהם התמוטט העולם המוכר והם צפו בחוסר האונים של מי שהיו בעבר המגוננים הטבעיים עליהם והמתווכים בינם לבין העולם – המבוגרים. האמנה החברתית הבלתי כתובה, לפיה על המבוגרים להגן על הילדים ועל החזק להגן על חסר הישע, כבר לא הייתה בעלת תוקף במציאות שכזו.

לעתים קרובות נאלצו הילדים להתבגר מהר מהצפוי, לקבל על עצמם אחריות כבדת משקל לגורלם ולגורל משפחתם ואף לסייע בנטל המצוקות שכפתה המלחמה.


עם השחרור נותרו רוב הילדים ללא כל בית או קרוב משפחה לחזור אליו. בעקבות כך הוקמו ברחבי פולין בתי ילדים כדי לקלוט ולטפל באלו שנשארו יחידים בעולם. אחד מבתי הילדים האלה הוקם באוטבוצק, אליו הגיעו בעיקר ילדים שהסתתרו בצד הארי, וכבר ביוני 1945 שהו בו כ- 130 ילדים ניצולי שואה. רוב המורים ואנשי הצוות בבית הילדים היו אף הם ניצולי שואה, אשר מצאו בעבודתם בבית הילדים ייעוד ושליחות, יחד עם מרפא לתחושות האובדן שחוו, כפי שנראה בהמשך.

תהליך ההגעה והקליטה בבית הילדים באוטבוצק היה קשה ומורכב, בעיקר בגלל שהילדים שהגיעו אליו היו במצב גופני ונפשי ירוד ביותר, לאחר החוויות שעברו, כפי שקראנו. ילדים אלו היו צריכים כעת להסתגל שוב לחיות בחברה מתוקנת ונורמלית, לחוות ילדות רגילה. לבית ילדים זה ואחרים שכמותו הייתה חשיבות עצומה עבור אותם ילדים ניצולים ובו הם עברו תהליך של ריפוי ושיקום.

שאלות מתוך טופס גוגל לתלמידים

קראו את העדות הבאה:

"כי פתאום את ראית ילדים במצב שלך. שכולם עם קרחות, כולם עם סיפורים ואני חושבת שזה מה שעיצב אותנו במידה מסוימת, ושאנחנו שפויים במידה מסוימת זה עצם העובדה שהיינו בבית ילדים וסיפרנו אז בזמנו אחד לשני בדיוק מה שעברנו"

  • מהי המשמעות, לדעתכם, של חיים במסתור? כיצד הדבר בא לידי ביטוי בעדויות שקראתם?

קטע עדות

"אלה היו בעצם החברים הראשונים שלנו. כל המלחמה לא היו לנו חברים כמעט. לפחות לא היינו חופשיים לשחק. אפילו אם שיחקנו עם איזה שהם ילדים תמיד זה היה מתוך פחד שאנחנו וצריכים להסתיר משהו, שאנחנו לא יכולים להיות גלויים ופה פעם ראשונה שפתאום היו ילדים שיכלו להיות חברים. ומיד נוצרה איזו שהיא קבוצה מאד מאד כזאת הומוגנית הייתי אומרת. נוצרו קשרים מאד מאד חזקים בין הילדים, מיד מההתחלה."

  1. אילו תחושות עלו לדעתכם אצל אותם ילדים עקב הצורך התמידי להסתתר?
  2. לפי העדויות שקראתם, מה לדעתכם היה הדבר הראשוני שחיפשו הילדים במסגרת של בית הילדים? מדוע?
  3. איזו השפעה נפשית לדעתכם הייתה על ילדים אלו מהתופת (שואה) הנוראה שעברו?
סרגל ניווט: דף הבית>> ירושלים בירת ישראל>>  ימים מיוחדים>> יום השואה

בית הילדים אוטבוצק

ליצירת עותק של טופס גוגל לשימושכם - לחצו

מספר הילדים ששרדו לאחר השואה מוערך בעשרות אלפים. חלקם הסתתרו ומצאו מקלט בכל מקום אפשרי, פחדו כל העת פן יחשפו והיו תלויים בזרים שלעיתים גילו כלפיהם רצון טוב. אחרים שרדו על ידי הסתרת זהותם והתמודדו גם הם כל העת עם פחד וסכנה, כיוון שדי היה במילה שגויה להביא לחשיפתם ולמותם.

מציאות חיים זו גזלה מילדים אלו את ילדותם - במקום לחוות שמחה, אהבה, לימוד, והגנה מצד המבוגרים, הם נחשפו באותן שנים למציאות קשה של רעב, מחלות, השפלה, ביזוי ומוות. אל מול עיניהם התמוטט העולם המוכר והם צפו בחוסר האונים של מי שהיו בעבר המגוננים הטבעיים עליהם והמתווכים בינם לבין העולם – המבוגרים. האמנה החברתית הבלתי כתובה, לפיה על המבוגרים להגן על הילדים ועל החזק להגן על חסר הישע, כבר לא הייתה בעלת תוקף במציאות שכזו.

לעתים קרובות נאלצו הילדים להתבגר מהר מהצפוי, לקבל על עצמם אחריות כבדת משקל לגורלם ולגורל משפחתם ואף לסייע בנטל המצוקות שכפתה המלחמה.


עם השחרור נותרו רוב הילדים ללא כל בית או קרוב משפחה לחזור אליו. בעקבות כך הוקמו ברחבי פולין בתי ילדים כדי לקלוט ולטפל באלו שנשארו יחידים בעולם. אחד מבתי הילדים האלה הוקם באוטבוצק, אליו הגיעו בעיקר ילדים שהסתתרו בצד הארי, וכבר ביוני 1945 שהו בו כ- 130 ילדים ניצולי שואה. רוב המורים ואנשי הצוות בבית הילדים היו אף הם ניצולי שואה, אשר מצאו בעבודתם בבית הילדים ייעוד ושליחות, יחד עם מרפא לתחושות האובדן שחוו, כפי שנראה בהמשך.

תהליך ההגעה והקליטה בבית הילדים באוטבוצק היה קשה ומורכב, בעיקר בגלל שהילדים שהגיעו אליו היו במצב גופני ונפשי ירוד ביותר, לאחר החוויות שעברו, כפי שקראנו. ילדים אלו היו צריכים כעת להסתגל שוב לחיות בחברה מתוקנת ונורמלית, לחוות ילדות רגילה. לבית ילדים זה ואחרים שכמותו הייתה חשיבות עצומה עבור אותם ילדים ניצולים ובו הם עברו תהליך של ריפוי ושיקום.

שאלות מתוך טופס גוגל לתלמידים

קראו את העדות הבאה:

"כי פתאום את ראית ילדים במצב שלך. שכולם עם קרחות, כולם עם סיפורים ואני חושבת שזה מה שעיצב אותנו במידה מסוימת, ושאנחנו שפויים במידה מסוימת זה עצם העובדה שהיינו בבית ילדים וסיפרנו אז בזמנו אחד לשני בדיוק מה שעברנו"

  • מהי המשמעות, לדעתכם, של חיים במסתור? כיצד הדבר בא לידי ביטוי בעדויות שקראתם?

קטע עדות

"אלה היו בעצם החברים הראשונים שלנו. כל המלחמה לא היו לנו חברים כמעט. לפחות לא היינו חופשיים לשחק. אפילו אם שיחקנו עם איזה שהם ילדים תמיד זה היה מתוך פחד שאנחנו וצריכים להסתיר משהו, שאנחנו לא יכולים להיות גלויים ופה פעם ראשונה שפתאום היו ילדים שיכלו להיות חברים. ומיד נוצרה איזו שהיא קבוצה מאד מאד כזאת הומוגנית הייתי אומרת. נוצרו קשרים מאד מאד חזקים בין הילדים, מיד מההתחלה."

  1. אילו תחושות עלו לדעתכם אצל אותם ילדים עקב הצורך התמידי להסתתר?
  2. לפי העדויות שקראתם, מה לדעתכם היה הדבר הראשוני שחיפשו הילדים במסגרת של בית הילדים? מדוע?
  3. איזו השפעה נפשית לדעתכם הייתה על ילדים אלו מהתופת (שואה) הנוראה שעברו?

פוסטים דומים

השאר תגובה

אימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *