שיתוף מחנכים במסע י"ב להרי אילת

הרעיון המרכזי

חוברת זו נכתבה במטרה שמחנך הכיתה לא ילך עוד כ"גולם" (סליחה על הביטוי) מבלי לדעת לאן הולכים ומה עושים, ואף גרוע מכך שהמחנך יהיה בלתי מעורב לחלוטין בתכני הטיול, וללא חיבור לתלמידיו. המטרה היא שהמחנך ירגיש פעיל ויתחבר לתלמידיו במהלך הטיול השנתי הן מבחינה רעיונית והן מבחינה חברתית.

חוברת זו נכתבת על מנת לסייע למחנך לפני הטיול ובמהלכו על מנת להשיג מטרות אלו.

התוכן שנכתב כאן לא מחייב את המחנך ולא חובה לקיים אותו כפי שנכתב בחוברת אלא מהווה המלצה בלבד.

מחנך הכיתה שמכיר את כיתתו יכול לשנות את הרעיון המרכזי והתוכן ולבנות פעילויות שונות ואחרות שעל פי דעתו יתאימו יותר לכיתתו ו"יעבדו" טוב יותר.

הנושאים הרעיוניים בטיול:

יום א' – היציאה מהבית, חששות ומעגל הנוחות שלי.

יום ב' – קשיים, חששות, התמודדויות עם חסימות ויצרת דרכי התמודדות (מסוגלות).

יום ג' – נתינה. האם אני שם?

לפני הטיול

יומיים לפני הטיול להשאיר במזכירות את אישורי ההורים ורשימה שמית של התלמידים היוצאים לטיול. זאת בכדי שלא נתעסק בזה ביום הטיול.

אחראי העמסה

מינויי שני תלמידים שיהיו אחראים על נושא העמסת הציוד על האוטובוס בבוקר. אלו צריכים להיות שני תלמידים שיודעים להעמיס אוטובוסים. זאת מאחר והתלמידים יביאו הרבה ציוד לטיול ובמידה ולא היו תלמידים שיודעים להעמיס נכון ציוד תהיה בעיה להכניס את כל ציוד התלמידים לתאי המטען. בסידור נכון לא קיימת בעיה של מקום.

ג'ריקניסטים

מינויי של שלושה תלמידים אחראים ל "מים בחרום" תלמידים אלו יקבלו ממני בקבוק מים נוסף כמים חרום שיפתחו רק באישורינו. זאת במקום לסחוב ג'ריקנים של מים והתעסקות בלתי פוסקת של: מי יסחוב, כמה לסחוב, למה אני, הג'ריקן נוזל ועוד....

על התלמידים להיות תלמידים אחראים שמבינים את משמעות העניין. כמובן שגם בנות יכולות לסחוב. הם שוות לבנים, מגדר (נכון דודי?).

מינוי כיתות אחראיות לבישול ולניקיון בסיום הארוחות.

אנו כצוות מעדיפים שהמורים יסבירו לכיתות את משמעות הנושא (בישול האוכל, וביצוע ניקיון הכלים והשולחנות בסיום הארוחה) ושהכיתות יתנדבו לארוחות. נושא היום השלישי הוא התנדבות ונתינה ולכן כיתה שמתנדבת יכולה להכניס את נושא ההתנדבות לנושא הרעיוני ( מה אני פראייר? )

המורה של הכיתה המתנדבת יהיה אחראי על הארוחה והפינוי ( כמובן שלא היה לבד – צוות השכבה והמנהלה יהיו אתו ויסייעו לו). במידה ולא יתנדבו נאלץ לנדב.

יום היציאה

יציאה בשעה 04:30 בדיוק. המטרה בשעה חמש כבר לא להיות בבית הספר.

במידה ונצא מאוחר סיום המסלול יתעכב נגיע בחשכה למקום הלינה, הבישול העצמי יתעכב, ארוחת הערב תתעכב והכל יהיה בלחץ – חבל, זה הורס את ההנאה.

המטרה – להגיע למקום הלינה לאחר המסלול והתוכן לא יאוחר משעה 16:00 עוד באור גם התלמידים וגם אתם תוכלו לנוח ולשתות משהו. הבישול יהיה בניחותא וגם האוכל.

לכן יש החשיבות גדולה ליציאה בזמן ועמידה בזמנים!

בעליה לאוטובוס כל מחנך חייב לבדוק 4 ליטרים מים וכן כובע. אין ויתורים בנושא זה!!!! (הוראות בטיחות).

בנסיעה כל התלמידים חגורים, המורה עובר ובודק.

כל עלייה לאוטובוס מחייבת קריאת שמות.

תחילת כל נסיעה רק באישור רכז שיכבה או אחראי טיול.

אווווו ועכשוב לטיול עצמו.

הטיול עצמו

יום א' קניון שחורת (לא קניון הים האדום):

נושא – יציאה מהבית, חששות ומעגל הנוחות שלי.

מעט על המקום, רקע

מסלול קל, המשלב בתוכו הליכה בקניון יפה וארוך, מעבר לאורך שכבות סלע צבעוניות, תצפית יפה מסוף הקניון - מזרחה אל הר אמיר והרי אדום ולאורכו ניתן להבחין בחי ובצומח האופייניים לאזור הרי אילת. אחרי גשם ניתן לראות גבים מלאים מים, ניתן לבצע את המסלול בשני הכיוונים.

אורכו של המסלול 3 ק"מ ומשך הזמן המשוער - 4 שעות.

צילום: Eli Revzin

מעגל פשלות – פעילות ראשונה

משך הזמן - 10 דקות.

עומדים במעגל ומסבירים: כשאומר לכם אתם מסתובבים באופן חופשי כאשר אתם פוגשים תלמיד אתם לוחצים לו את היד ואומרים לו (דוגמא להמחשה) "שלום שמי שמוליק והפשלה שלי היא: שהייתי בטיול נודד בי"ב לפני שנתיים הצטרפה אלי למסע בת שרות ובלילה בחושך ראיתי תלמידה ניגשת למטבח לוקחת בקבוק קולה ושותה. ניגשתי אליה כי חשבתי שזו תלמידה שנכנסת למטבח ולוקחת ללא רשות והתחלתי לצעוק עלייה ואז היא אמרה לי – אבל אני לא תלמידה אני בת השרות! מה זה התבאסתי רציתי לקבור את עצמי מבושה"

התלמיד השני מציג את עצמו ומספר לי את הפשלה שהייתה לו " שלום שמי סער והפשלה שלי היא שהלכתי למסיבה עם מכנסיים שנקראו מאחור ולא ידעתי וכולם הסתכלו ולא אמרו לי כלום רק שהגעתי הביתה ...."

התלמיד הבא שאני פוגש ולוחץ לו את היד אני מציג את עצמי כסער "שלום שמי סער והפשלה שלי היא.... וכך כל אחד מקבל את הזהות של החבר שפגש. אחרי מספר דקות חוזרים למעגל וכל אחד מציג את הפשלה של זה שפגש אחרון ולחץ לו את היד.

" שלום שמי... והפשלה שלי היא.... "

מעגל חששות וקשיים – פעילות שנייה

בסיום המסלול או במהלכו כ - 25 דק'

נשב וכל תלמיד בתורו יספר ממה הוא חושש או קושי שהוא חושש ממנו בשלושה הימים הקרובים ולמה?

"אני נורא חושש מהקור! אין לי בעיה ללכת אבל אני לא מסוגל להיות בקור עד כדי כך שכל העור שלי הופך לעור ברווז ואני מסוגל לחזור הביתה עם יהיה לי קר"

"אני מפחד שאני לא רגיל לישון מחוץ לבית ואז אני לא אצליח להירדם  בלילה בבוקר אני אקום עייף ולא יהיה לי כוח ללכת בטיול כי אני רגיל לישון לפחות עשר שעות".

הערות למורה: על המורה לדרבן את התלמידים לומר יותר מ... "אני מפחד שיהיה לי קר" אלה לשאול שאלות שהתלמיד יפרט יותר.

לאחר מכן פורסים להם ציטטות על קשיים ומבקשים מהם לבחור את הציטוטים שהם מתחברים אליהם ומוכנים לאמץ אותם בשלושת הימים הקרובים ולחיים בכלל.

כל תלמיד מציג את הציטוט שהוא התחבר אליו ביותר ולמה דווקא בחר בציטוט הזה.

הציטוטים:

קבל מבלי להתאונן את הקשיים שהחיים מערימים." ~ זנון מקיטיון

מה שלא הורג - מחשל." ~ פרידריך ניטשה

הקשיים הם דרך המלך אל האמת." ~ ג'ורג' ביירון

מה שלא הורג - מחשל." ~ פרידריך ניטשה

"הקשיים גורמים לאדם להיות בעל אופי חזק." ~ שארל דה גול

"הקשיים גורמים לאדם להיות בעל אופי חזק." ~ שארל דה גול

"הקשיים נותנים ערך לדברים." ~ מישל דה מונטן "

"אדם פסימי רואה קושי בכל הזדמנות, אדם אופטימי רואה הזדמנות בכל קושי "– ווינסטון צ'רציל.

"שעת קושי היא המגלה את אופיו האמיתי של אדם."

" קשה – זאת אומרת אפשר" – זאב ז'בוטינסקי.

"אם הצליח לשנות את דפוס מחשבתי אוכל לעבור כל קושי בחיי"

"יתכן שביום מן הימים אני ישמח שעברתי את החוויה שמקשה עלי ברגע זה".

" התגברתי כבר על מצבים מלחיצים רבים בחיי ועברתי אותם ללא פגע".

"גם הדבר הזה יעבור והחיים ימשכו"

"אני יודע שביכולתי לחייך ולצחוק גם ביום רע".

"היום אני יבחר להתרכז באותם דברים הגורמים לי לחייך".

"כשאשמור על גישה חיובית הפתרון שאני מחפש יופיע ממש לנגד עיניי".

המורה יסכם ויאמר כי חשש מקשיים זה דבר טבעי ונכון ומנטלי. ומאחר והדבר הוא מנטלי ניתן לעבוד בצורה מנטלית על מנת להתגבר על קושי וחששות שיש לכל אחד מאתנו. השאלה כיצד עושים זאת, כיצד אנו עובדים על עצמנו על מנת שנצא מחוזקים מחשש זה?

הגעה למקום הלינה. ארוחת ערב.

מעגל סיכום יום

זמן 20 עד 30 דקות

צילום: Eli Revzin

מעגל הנוחות

המורה יסכם מה עברנו היום מהקימה המוקדמת בבוקר, העמסה, נסיעה, מסלול, מעגל מרכזי בנושא חששות. לאחר מכן ישאל במעגל עם יש למישהו רצון להגיד, להוסיף לגבי מה שהיה איך היה ותחושות. לאחר מכן המורה יאמר בהמשך למה שדיברנו במסלול האם יש למשהו הסבר למה אנו חוששים מדברים מסוימים יותר ומדברים מסוימים פחות?

בהמשך המורה ישאל האם אתם מכירים את המושג "מעגל הנוחות"?

לאחר שישמע את דבריהם יוכל המורה להוסיף במידה וירצה:

מעגל הנוחות מכיל בתוכו את כל העשייה, המחשבות, הפעולות, האמונות והרצונות שנוחים לנו לבצע, להאמין ולבחור. כל מה שקל, נוח ורגיל עבורנו, לעשות או לחשוב קיים בתוך מעגל הנוחות ומשם אנו פועלים באופן אוטומטי ללא מחשבות, ללא פחדים, מבלי לקחת סיכונים. עשייה מתוך תחום הנוחות מקרקעת בתוכנו שוב ושוב ועמוק יותר, את דפוסי ההתנהגות שאינם מטיבים עמנו והם אלו אשר יוצרים את התקיעות בחיינו. עשייה נוחה מאופיינת בחוסר אנרגיה, באי התחדשות, בשגרה שוחקת ובתחושת התרוקנות תמידית ללא הצלחה למלא אחר החסר.

מרביתנו פועלים בלא מודע לאורך רוב החיים, בתוך תחום מעגל הנוחות. כאשר מגיע אתגר, מיד אנו ניצבים מול קושי אמיתי בתפקוד ובהתמודדות מולו. האתגר מעלה את הפחדים, האמונות השליליות, חוסר הביטחון העצמי – הם אלו אשר לוקחים שליטה ומובילים אותנו להטיל ספק ביכולות ובכישורים שלנו.

המורה שואל האם עלינו לנסות לצאת ולהתמודד בעצמנו ממעגל הנוחות שלנו או עדיף שיעשו זאת עבורינו?

המורה לא עונה ואומר "לסיום אני רק רוצה להקריא לכם סיפור קטן עם משל ונמשל שתחשבו עליו"

משל הפרפר

יום אחד שאל הנכד את סבו: "סבא מה יש לך ביד?"

"גולם", ענה הסבא, "ובתוך הגולם יש פרפר. בקרוב הגולם יבקע וייצא ממנו הפרפר".

התלהב הילד עד מאד ושאל "אתה יכול לתת לי אותו?"

"כן", אמר הסבא, "אבל תבטיח לי, שכשיבקע הגולם והפרפר ינסה לקפוץ ולהכות עם כנפיו על דפנות הגולם, אתה לא תעזור לו לצאת. תן לו לצאת בכוחות עצמו".

הילד הבטיח ולקח את הגולם הביתה. בבית הוא ישב והביט על הגולם. לפתע ראה הילד שהגולם מתחיל לזוז ולהתנועע עד שלבסוף נוצר פתח קטן והוא נבקע. בתוך הגולם היה פרפר לח ויפה, אשר הכה בכל כוחו על דפנות הגולם בנסותו לצאת ממנו, אך ללא הצלחה. רחמיו של הילד נכמרו על היצור האומלל והוא רצה לעזור לפרפר לצאת, אך זכר את דברי סבו ונמנע מלעזור לו.

לאחר זמן מה, הילד לא יכול היה להתאפק יותר. לבו לא עמד לו ורחמיו גברו על הבטחתו לסבו. הוא פתח את שני חצאי הגולם לרווחה, כדי לאפשר לפרפר לצאת. היצור המשוחרר הכה מעט בכנפיו ועף החוצה. אך חיוכו של הילד לא הספיק להימתח על פניו והפרפר נפל ומת. הילד הרים את הפרפר המת, ופרץ בבכי. בעוד הפרפר בידו, הלך הילד אל סבו והראה לו אותו בלי לומר מילה.

הסבא הביט בילד ואמר: "נכון שעזרת לו לצאת?"

"נכון", ענה הילד.

"אתה מבין, ילדי?", אמר הסבא, "המאבק של הפרפר בתוך הגולם מחזק את כנפיו. ברגע שהוא מכה בדפנות הגולם, שרירי כנפיו מתחזקים. בכך שעזרת לו, אתה מנעת ממנו לפתח את שרירי כנפיו, שאותם הוא צריך על מנת לשרוד..."

פעמים רבות, הדבר שנראה הכי גרוע מבחינתנו, עשוי להיות קרש הקפיצה החשוב ביותר בחיינו. לעולם אל תחשבו שקושי הוא בעיה, לפעמים זה פשוט האימון שמחזק את שרירי הכנפיים שלנו, רגע לפני שאנו מצליחים להמריא מעלה, אל חיים טובים יותר.

יום ב' נחל גשרון

06:00 -07:30 השכמה וארוחת בוקר בין השעות  כולל הכנת ארוזה לצהרים.

08:00 עליה לאוטובוסים ונסיעה לתחילת המסלול.

משחק - תחילת המסלול

עומדים במעגל עם כדור טניס המטרה למסור את הכדור לתלמיד אחר במעגל (אסור לזה שלידי) לאחר שכולם קיבלו את הכדור הם צרכים לזכור ממי קיבלו את הכדור ולמי הם מוסרים ולעשות זאת במהירות מבלי להתבלבל. לאחר מכן ניתן לעשות זאת הפוך כלומר: למסור לזה שמסר לי את הכדור קודם ולקבל את הכדור מזה שמסרתי לו קודם לכן. ניתן גם להחליף את מקומות התלמידים בתוך המעגל.

קצת על המסלול:

מסלול ברמת קושי בינונית. אורך המסלול כחמישה ק"מ.

בתחילת המסלול ממקום החניה עולים עליה של כחמש דקות שבסיומה יורדים לנחל גישרון, מולנו נוכל לראות את הגבול עם מצרים. נרד לנחל עצמו בו ההליכה קלה. הנחל יפה ומרשים. במהלך ההליכה נעבור בזחילה מעבר צר ונחמד "מעבר צפרא" (אל דאגה כולם יעברו שם). לאחר מכן נצא מהנחל בעליה של כ -20 דקות.

ביציאה מהנחל הליכה על שביל ג'יפים רחב עד לסיומו של המסלול ועלייה לאוטובוסים.

אתגר האבן

במהלך ההליכה בנחל לאחר מעבר צפרא המחייב זחילה תינתן הנחייה לתלמידים שהם מקבלים משימת ביצוע אתגרית. המשימה היא לבחור אבן שנראית להם הכי נכונה כאשר גודל האבן נקבע על ידיהם כמובן שככל שהאבן גדולה יותר האתגר גדל. עליהם לקחת את האבן יחד איתם לאורך המסלול כאשר אסור לשים את האבן בכיס או בתיק. אסור לאבן לגעת בקרקע בשום מצב גם עם יושבים לנוח האבן עלינו לא נוגעת ברצפה בשום מקרה.

נותנים לתלמידים לעלות עם האבנים את מעלה גישרון (העלייה). וממשיכים על דרך הג'יפים עד אזור בו תעשו מעגל מרכזי.

מעגל מרכזי

כולם יושבים במעגל עם האבנים שסחבו במסלול שואלים כל אחד למה הוא בחר דווקא את האבן הזו למה הוא התחבר אליה במיוחד?

לאחר מכן המורה מזכיר לתלמידים שאתמול דיברנו על קשיים ויציאה ממעגל הנוחות שלנו היום נתבקשתם על ידי לקחת אתכם אבן שהקשתה עליכם את ההליכה וחייבה אתכם לשאת אותה. לא הייתם יכולים להשתמש בידיים כפי שאתם מורגלים, כל זמן שנשאתם את האבן. האבן סימלה קושי שאתם סוחבים אתכם ועליכם. יכול להיות שיהיו תלמידים שלא ייקחו אבן ולא יסחבו או יזרקו אותם בדרך, וזה בסדר.

ניתן לדבר איתם למה לא לקחו אבן או למה זרקו בדרך האם האבן מסמלת את המוכנות להתמודד עם קושי? האם אני מוכן לקבל את הקושי כחלק ממני? האם אני מתמודד עם קושי? האם אני מוותר על הקושי ולא מוכן להתמודד ולעמוד מולו? ועוד שאלות העולות בדעתכם.

בניית רוג'ום

לאחר מכן יאמר המורה עכשיו לפני שנמשיך בדרכנו אנו כאן במידבר וזה המקום המושלם להשיל ולהשאיר את הקושי שסחבתם על עצמכם כל הדרך.

כל אחד בוחר קושיי או חשש שיש לו בחייו שהאבן שסחב כל הדרך מדמה והוא ישאיר את הקושי או החשש כאן עם האבן במדבר.אנחנו נבנה רוג'ם (תל אבנים) שכאן במדבר איש לא עובר ולא נוגע ותל האבנים הזה יישאר שנים רבות עומד כפי שנשאיר אותו. למעשה נסיר מעלינו את החשש והפחד כאן במידבר והחשש והקושי יישארו כאן מאחורינו לעד. התלמידים בונים מהאבנים רג'ום אבנים, וממשיכים בדרך ללא להביט לאחור.

בדד או דמיון מודרך

במידה ויש זמן ומקום מוצל ונוח אני ממליץ לעשות פעילות הרפיה בסגנון דמיון מודרך, אם אתם מתחברים לזה... וניתן גם  להעביר פעילות של בדד בסגנון מסע ישראלי.

מושיבים את התלמידים ביחידים במקומות מבודדים ( אבל שאתם רואים אותם). ומנחים אותם פשוט להביט בנוף, לחשוב על מה שהם עברו ביומיים האחרונים. לנסות ולהגיד שזאת הזדמנות להיכנס לתוך הנפש פנימה, לראות את האני האמיתי שלי ללא מסכות ולשאול את עצמי שאלות הקשורות לעצמי כמו למשל: האם אני חש שאני ממצא את עצמי? מה הייתי רוצה לשנות בחיי? מה הייתי רוצה להסיר מעלי? מה רצוני האמיתי לעשות כדי שהיה לי טוב? ועוד..

מומלץ לכתוב דף בדד במידה ואתם חושבים לעשות פעילות זו. מאחר ולתלמידים יהיה יותר קל להתמקד בנקודות שתרצו שיתמקדו. אם תאמצו את העניין של לכתוב להם דף, רצוי שתוסיפו נימה אישית שלכם.

בסביבות 15:30 סיום מסלול ועליה לאוטובוסים. נסיעה למקום הלינה. הכנות לארוחת ערב וארוחת ערב.

מעגל סיכום יום

מעגל בו המורה יסכם את מה שעברה הקבוצה.

לאחר מכן מעגל עין טובה כמו במסע ישראלי כל כיתה תקבל שקית טופי.

כל אחד בתורו ייקח סוכריה וייתן לחבר תוך פניה אישית אליו.

"איתן אני רוצה לתת לך את הסוכריה כי במהלך המסלול שהיה לי קשה ורציתי לזרוק את האבן דיברתה איתי ובזכותך לא וויתרתי"

יש להקפיד שכולם יקבלו "עין טובה" ולכן כדאי ואף רצוי שהסבב הראשון יהיה על ידי כך שכבר בשעות הערב ניתן לחלק באופן אקראי לתלמידים פתקים קטנים עם שם של אחד התלמידים בכיתה ואליו צריך להפנות את המילה הטובה בסבב הראשון. כך יוצא שכולם מקבלים מילה טובה ובסבב השני ממשיכים באופן חופשי.

בסיום יש לומר לתלמידים שמחר יש יום עמוס מאוד ולכן תהיה השכמה מוקדמת בשעה חמש בבוקר לנץ קפה. זו אחריות שלהם לקום ולהעיר את חבריהם. מי שלא יגיע עונשו יהיה שלא ישתתף בפעילות וחבל שכך.

ביום האחרון מכיוון שיש גם מסלול קצר וגם התנדבות ארוחת הבוקר והארוזה היו עד שעה 07:00 בלבד. לאחר שעה זו לא תתאפשר הכנת אוכל. בשעה 07:00 לאחר קיפול הציוד האישי וניקיונות העמסה לאוטובוסים תזוזה מהחניון בשעה 07:30

פעילות ערב מתוכננת ביום השני - מסיבת אוזניות. אין אפשרות להגביר מוסיקה בחניון הלילה של החי בר מכיוון שזוהי שמורת טבע ולכן יש אפשרות רק למסיבת אוזניות.

לילה טוב!

יום ג' – הר צפחות, התנדבות – נתינה לאחר:

05:00 – השכמה

05:20 – מעגל נץ קפה.

מגעים למעגל עם שקי שינה ופיג'מות.

המורה פותח את המעגל בחלוקת קפה ועוגות הבית.  היום נעשה מסלולון קצר הר צפחות, ולאחריו נעשה התנדבות.

נתחיל בשמיעת השיר של אחת מלהקות המחאה הראשונות בארץ, להקת טיפקס "בתוך נייר עיתון".

בתוך נייר עיתון

הנה אנשים מגולגלים
בתוך נייר עיתון
אה ווה ווה ווה
חיים בתוך קופסה
של שימורים
אצלנו במטבח

ובמטבח על השולחן
יש איש בתוך קנקן
אה ווה ווה ווה
מציץ מהזכוכית
ויום אחד נורה
מתוך תותח

ובתותח יש אנשים
שמקבלים סטירה
אה ווה ווה ווה
זקנים ותינוקות

ניתוח השיר
ליד בקבוק
שבור מחוף הים

ליד הים יש אנשים
קופצים מבניינים
אה ווה ווה ווה
סיפרו על זה בדיחה
וצוחקים
אצלנו בסלון

ובסלון שלנו אנשים
מסוג חדש
אה ווה ווה ווה
חיים בתוך שמיכה
ליד רמזור
מתחת איזה קו

אה יה לא עלינו
הנה זה בא הנה זה בא גם אלינו
אה יה לא עלינו
הנה זה בא הנה זה כאן גם אצלנו

יש מדינה שמתחבאת מתחת איזה קו
אה ווה ווה ווה
ויש סטטיסטיקה
שנכתבה
בתוך נייר עיתון
יש אנשים מגולגלים בתוך נייר עיתון.

שואלים את התלמידים על מה מדבר השיר?

ניתוח של השיר (מתוך אתר טארדיס – גדולה יותר מבפנים)

כי רק נדמה למי שיושב על הספה שהחיים שלו יותר מרופדים ועטופים מעטיפה של נייר העיתון אבל מיד מגיעות המילים של "ליד רמזור מתחת איזה קו" כדי לטשטש את ההבדל ולהגיד – גם בתוך השמיכה וגם בתוך העיתון, הרמזור הוא רמזור של כביש, של הומלסים שחיים ברחוב בתוך נייר עיתון.

השיר הוא גם זה שאומר לאנשים בסלון "תעצרו ותחשבו", גם אתם מתחת איזה קו. והנה מילות המפתח של השיר: "אה יה לא עלינו / הנה זה בא הנה זה בא גם אלינו"

כי למרות שאתם לא רוצים לעצור ולחשוב על זה ולמרות שנדמה לכם שהחיים שלכם מוגנים ועטופים בשמיכה ולא בניירות עיתון ולמרות שאתם בסלון שלכם עם החברים שלכם מצביעים על הטלויזיה ואומרים "הנה הם" ובתוך הלב "אנחנו ? לא עלינו.." מחר, כמה שלא תגידו "לא עלינו" גם אנחנו יכולים להיות הם. ככה זה הסטטיסטיקה – מישהו מותח קו ואתה יכול לחשוב שאתה מעליו אבל זו הסתתרות מהאמת. כולנו הסטטיסטיקה.

אפשר להסתכל גם על מילות היחס בשיר כדי לראות את זה, השיר מתחיל עם בתוך. בתוך נייר עיתון, בתוך קופסת שימורים, בתוך הסלון, בתוך השמיכה וכו'. בשלב שהוא מתהפך ועובר לדבר על היציאה מהבועה (האיש בקנקן לעומת הבקבוק השבור בחוף הים) הדברים הם ליד ולא בתוך. יש יציאה אל האור של האמת – יציאה של העובדות מתוך נייר העיתון, זה בא אלינו כי זה לידינו, כל הזמן זה לידינו ושום הסתתרות בתוך דברים לא תוכל לעזור לנו.

בסוף השיר זה מאד ברור – אם המדינה מתחבאת מתחת לקו והקו הוא הסטטיסטיקה והסטטיסטיקה היא בתוך נייר עיתון הרי שהמדינה היא בעצם בתוך נייר עיתון. ועכשיו אפשר לחזור להתחלה ולקרוא – הנה אנשים מגולגלים בתוך נייר עיתון.

אוו ווה ווה ווה. מי האנשים האלו ? כולנו. גם אנחנו וגם הם.

מה המסקנה ? שאין מה להיות מגולגלים בתוך שמיכה. ועכשיו לשיר ביחד: הנה זה בא, הנה זה בא, הנה זה בא, הנה זה בא, הנה זה בא, הנה זה בא גם אלינו…

המורה שואל את התלמידים האם הם מבינים על מה השיר מדבר?

אילו מילים מתארות בשיר קושי ומצוקה? איפה אנחנו כלומר באיזה צד של השיר כל אחד מאיתנו נימצא? האם המצב יכול להשתנות אצלנו כמו בשיר? האם אנחנו יכולים להישאר אדישים למצב? האם יש משהו אפילו קטן שאנחנו יכולים  לעשות בנידון? השיר הזה היה אחד מסמלי המאבק שהיה במחאה החברתית של שנת 2011 שקראה לשוויוניות בחברה הישראלית. המורה יסכם את הנץ קפה בכך שהיום נעשה שינויי במעשים ובהתנדבות.

שיתוף מחנכים במסע י"ב להרי אילת

הרעיון המרכזי

חוברת זו נכתבה במטרה שמחנך הכיתה לא ילך עוד כ"גולם" (סליחה על הביטוי) מבלי לדעת לאן הולכים ומה עושים, ואף גרוע מכך שהמחנך יהיה בלתי מעורב לחלוטין בתכני הטיול, וללא חיבור לתלמידיו. המטרה היא שהמחנך ירגיש פעיל ויתחבר לתלמידיו במהלך הטיול השנתי הן מבחינה רעיונית והן מבחינה חברתית.

חוברת זו נכתבת על מנת לסייע למחנך לפני הטיול ובמהלכו על מנת להשיג מטרות אלו.

התוכן שנכתב כאן לא מחייב את המחנך ולא חובה לקיים אותו כפי שנכתב בחוברת אלא מהווה המלצה בלבד.

מחנך הכיתה שמכיר את כיתתו יכול לשנות את הרעיון המרכזי והתוכן ולבנות פעילויות שונות ואחרות שעל פי דעתו יתאימו יותר לכיתתו ו"יעבדו" טוב יותר.

הנושאים הרעיוניים בטיול:

יום א' – היציאה מהבית, חששות ומעגל הנוחות שלי.

יום ב' – קשיים, חששות, התמודדויות עם חסימות ויצרת דרכי התמודדות (מסוגלות).

יום ג' – נתינה. האם אני שם?

לפני הטיול

יומיים לפני הטיול להשאיר במזכירות את אישורי ההורים ורשימה שמית של התלמידים היוצאים לטיול. זאת בכדי שלא נתעסק בזה ביום הטיול.

אחראי העמסה

מינויי שני תלמידים שיהיו אחראים על נושא העמסת הציוד על האוטובוס בבוקר. אלו צריכים להיות שני תלמידים שיודעים להעמיס אוטובוסים. זאת מאחר והתלמידים יביאו הרבה ציוד לטיול ובמידה ולא היו תלמידים שיודעים להעמיס נכון ציוד תהיה בעיה להכניס את כל ציוד התלמידים לתאי המטען. בסידור נכון לא קיימת בעיה של מקום.

ג'ריקניסטים

מינויי של שלושה תלמידים אחראים ל "מים בחרום" תלמידים אלו יקבלו ממני בקבוק מים נוסף כמים חרום שיפתחו רק באישורינו. זאת במקום לסחוב ג'ריקנים של מים והתעסקות בלתי פוסקת של: מי יסחוב, כמה לסחוב, למה אני, הג'ריקן נוזל ועוד....

על התלמידים להיות תלמידים אחראים שמבינים את משמעות העניין. כמובן שגם בנות יכולות לסחוב. הם שוות לבנים, מגדר (נכון דודי?).

מינוי כיתות אחראיות לבישול ולניקיון בסיום הארוחות.

אנו כצוות מעדיפים שהמורים יסבירו לכיתות את משמעות הנושא (בישול האוכל, וביצוע ניקיון הכלים והשולחנות בסיום הארוחה) ושהכיתות יתנדבו לארוחות. נושא היום השלישי הוא התנדבות ונתינה ולכן כיתה שמתנדבת יכולה להכניס את נושא ההתנדבות לנושא הרעיוני ( מה אני פראייר? )

המורה של הכיתה המתנדבת יהיה אחראי על הארוחה והפינוי ( כמובן שלא היה לבד – צוות השכבה והמנהלה יהיו אתו ויסייעו לו). במידה ולא יתנדבו נאלץ לנדב.

יום היציאה

יציאה בשעה 04:30 בדיוק. המטרה בשעה חמש כבר לא להיות בבית הספר.

במידה ונצא מאוחר סיום המסלול יתעכב נגיע בחשכה למקום הלינה, הבישול העצמי יתעכב, ארוחת הערב תתעכב והכל יהיה בלחץ – חבל, זה הורס את ההנאה.

המטרה – להגיע למקום הלינה לאחר המסלול והתוכן לא יאוחר משעה 16:00 עוד באור גם התלמידים וגם אתם תוכלו לנוח ולשתות משהו. הבישול יהיה בניחותא וגם האוכל.

לכן יש החשיבות גדולה ליציאה בזמן ועמידה בזמנים!

בעליה לאוטובוס כל מחנך חייב לבדוק 4 ליטרים מים וכן כובע. אין ויתורים בנושא זה!!!! (הוראות בטיחות).

בנסיעה כל התלמידים חגורים, המורה עובר ובודק.

כל עלייה לאוטובוס מחייבת קריאת שמות.

תחילת כל נסיעה רק באישור רכז שיכבה או אחראי טיול.

אווווו ועכשוב לטיול עצמו.

הטיול עצמו

יום א' קניון שחורת (לא קניון הים האדום):

נושא – יציאה מהבית, חששות ומעגל הנוחות שלי.

מעט על המקום, רקע

מסלול קל, המשלב בתוכו הליכה בקניון יפה וארוך, מעבר לאורך שכבות סלע צבעוניות, תצפית יפה מסוף הקניון - מזרחה אל הר אמיר והרי אדום ולאורכו ניתן להבחין בחי ובצומח האופייניים לאזור הרי אילת. אחרי גשם ניתן לראות גבים מלאים מים, ניתן לבצע את המסלול בשני הכיוונים.

אורכו של המסלול 3 ק"מ ומשך הזמן המשוער - 4 שעות.

צילום: Eli Revzin

מעגל פשלות – פעילות ראשונה

משך הזמן - 10 דקות.

עומדים במעגל ומסבירים: כשאומר לכם אתם מסתובבים באופן חופשי כאשר אתם פוגשים תלמיד אתם לוחצים לו את היד ואומרים לו (דוגמא להמחשה) "שלום שמי שמוליק והפשלה שלי היא: שהייתי בטיול נודד בי"ב לפני שנתיים הצטרפה אלי למסע בת שרות ובלילה בחושך ראיתי תלמידה ניגשת למטבח לוקחת בקבוק קולה ושותה. ניגשתי אליה כי חשבתי שזו תלמידה שנכנסת למטבח ולוקחת ללא רשות והתחלתי לצעוק עלייה ואז היא אמרה לי – אבל אני לא תלמידה אני בת השרות! מה זה התבאסתי רציתי לקבור את עצמי מבושה"

התלמיד השני מציג את עצמו ומספר לי את הפשלה שהייתה לו " שלום שמי סער והפשלה שלי היא שהלכתי למסיבה עם מכנסיים שנקראו מאחור ולא ידעתי וכולם הסתכלו ולא אמרו לי כלום רק שהגעתי הביתה ...."

התלמיד הבא שאני פוגש ולוחץ לו את היד אני מציג את עצמי כסער "שלום שמי סער והפשלה שלי היא.... וכך כל אחד מקבל את הזהות של החבר שפגש. אחרי מספר דקות חוזרים למעגל וכל אחד מציג את הפשלה של זה שפגש אחרון ולחץ לו את היד.

" שלום שמי... והפשלה שלי היא.... "

מעגל חששות וקשיים – פעילות שנייה

בסיום המסלול או במהלכו כ - 25 דק'

נשב וכל תלמיד בתורו יספר ממה הוא חושש או קושי שהוא חושש ממנו בשלושה הימים הקרובים ולמה?

"אני נורא חושש מהקור! אין לי בעיה ללכת אבל אני לא מסוגל להיות בקור עד כדי כך שכל העור שלי הופך לעור ברווז ואני מסוגל לחזור הביתה עם יהיה לי קר"

"אני מפחד שאני לא רגיל לישון מחוץ לבית ואז אני לא אצליח להירדם  בלילה בבוקר אני אקום עייף ולא יהיה לי כוח ללכת בטיול כי אני רגיל לישון לפחות עשר שעות".

הערות למורה: על המורה לדרבן את התלמידים לומר יותר מ... "אני מפחד שיהיה לי קר" אלה לשאול שאלות שהתלמיד יפרט יותר.

לאחר מכן פורסים להם ציטטות על קשיים ומבקשים מהם לבחור את הציטוטים שהם מתחברים אליהם ומוכנים לאמץ אותם בשלושת הימים הקרובים ולחיים בכלל.

כל תלמיד מציג את הציטוט שהוא התחבר אליו ביותר ולמה דווקא בחר בציטוט הזה.

הציטוטים:

קבל מבלי להתאונן את הקשיים שהחיים מערימים." ~ זנון מקיטיון

מה שלא הורג - מחשל." ~ פרידריך ניטשה

הקשיים הם דרך המלך אל האמת." ~ ג'ורג' ביירון

מה שלא הורג - מחשל." ~ פרידריך ניטשה

"הקשיים גורמים לאדם להיות בעל אופי חזק." ~ שארל דה גול

"הקשיים גורמים לאדם להיות בעל אופי חזק." ~ שארל דה גול

"הקשיים נותנים ערך לדברים." ~ מישל דה מונטן "

"אדם פסימי רואה קושי בכל הזדמנות, אדם אופטימי רואה הזדמנות בכל קושי "– ווינסטון צ'רציל.

"שעת קושי היא המגלה את אופיו האמיתי של אדם."

" קשה – זאת אומרת אפשר" – זאב ז'בוטינסקי.

"אם הצליח לשנות את דפוס מחשבתי אוכל לעבור כל קושי בחיי"

"יתכן שביום מן הימים אני ישמח שעברתי את החוויה שמקשה עלי ברגע זה".

" התגברתי כבר על מצבים מלחיצים רבים בחיי ועברתי אותם ללא פגע".

"גם הדבר הזה יעבור והחיים ימשכו"

"אני יודע שביכולתי לחייך ולצחוק גם ביום רע".

"היום אני יבחר להתרכז באותם דברים הגורמים לי לחייך".

"כשאשמור על גישה חיובית הפתרון שאני מחפש יופיע ממש לנגד עיניי".

המורה יסכם ויאמר כי חשש מקשיים זה דבר טבעי ונכון ומנטלי. ומאחר והדבר הוא מנטלי ניתן לעבוד בצורה מנטלית על מנת להתגבר על קושי וחששות שיש לכל אחד מאתנו. השאלה כיצד עושים זאת, כיצד אנו עובדים על עצמנו על מנת שנצא מחוזקים מחשש זה?

הגעה למקום הלינה. ארוחת ערב.

מעגל סיכום יום

זמן 20 עד 30 דקות

צילום: Eli Revzin

מעגל הנוחות

המורה יסכם מה עברנו היום מהקימה המוקדמת בבוקר, העמסה, נסיעה, מסלול, מעגל מרכזי בנושא חששות. לאחר מכן ישאל במעגל עם יש למישהו רצון להגיד, להוסיף לגבי מה שהיה איך היה ותחושות. לאחר מכן המורה יאמר בהמשך למה שדיברנו במסלול האם יש למשהו הסבר למה אנו חוששים מדברים מסוימים יותר ומדברים מסוימים פחות?

בהמשך המורה ישאל האם אתם מכירים את המושג "מעגל הנוחות"?

לאחר שישמע את דבריהם יוכל המורה להוסיף במידה וירצה:

מעגל הנוחות מכיל בתוכו את כל העשייה, המחשבות, הפעולות, האמונות והרצונות שנוחים לנו לבצע, להאמין ולבחור. כל מה שקל, נוח ורגיל עבורנו, לעשות או לחשוב קיים בתוך מעגל הנוחות ומשם אנו פועלים באופן אוטומטי ללא מחשבות, ללא פחדים, מבלי לקחת סיכונים. עשייה מתוך תחום הנוחות מקרקעת בתוכנו שוב ושוב ועמוק יותר, את דפוסי ההתנהגות שאינם מטיבים עמנו והם אלו אשר יוצרים את התקיעות בחיינו. עשייה נוחה מאופיינת בחוסר אנרגיה, באי התחדשות, בשגרה שוחקת ובתחושת התרוקנות תמידית ללא הצלחה למלא אחר החסר.

מרביתנו פועלים בלא מודע לאורך רוב החיים, בתוך תחום מעגל הנוחות. כאשר מגיע אתגר, מיד אנו ניצבים מול קושי אמיתי בתפקוד ובהתמודדות מולו. האתגר מעלה את הפחדים, האמונות השליליות, חוסר הביטחון העצמי – הם אלו אשר לוקחים שליטה ומובילים אותנו להטיל ספק ביכולות ובכישורים שלנו.

המורה שואל האם עלינו לנסות לצאת ולהתמודד בעצמנו ממעגל הנוחות שלנו או עדיף שיעשו זאת עבורינו?

המורה לא עונה ואומר "לסיום אני רק רוצה להקריא לכם סיפור קטן עם משל ונמשל שתחשבו עליו"

משל הפרפר

יום אחד שאל הנכד את סבו: "סבא מה יש לך ביד?"

"גולם", ענה הסבא, "ובתוך הגולם יש פרפר. בקרוב הגולם יבקע וייצא ממנו הפרפר".

התלהב הילד עד מאד ושאל "אתה יכול לתת לי אותו?"

"כן", אמר הסבא, "אבל תבטיח לי, שכשיבקע הגולם והפרפר ינסה לקפוץ ולהכות עם כנפיו על דפנות הגולם, אתה לא תעזור לו לצאת. תן לו לצאת בכוחות עצמו".

הילד הבטיח ולקח את הגולם הביתה. בבית הוא ישב והביט על הגולם. לפתע ראה הילד שהגולם מתחיל לזוז ולהתנועע עד שלבסוף נוצר פתח קטן והוא נבקע. בתוך הגולם היה פרפר לח ויפה, אשר הכה בכל כוחו על דפנות הגולם בנסותו לצאת ממנו, אך ללא הצלחה. רחמיו של הילד נכמרו על היצור האומלל והוא רצה לעזור לפרפר לצאת, אך זכר את דברי סבו ונמנע מלעזור לו.

לאחר זמן מה, הילד לא יכול היה להתאפק יותר. לבו לא עמד לו ורחמיו גברו על הבטחתו לסבו. הוא פתח את שני חצאי הגולם לרווחה, כדי לאפשר לפרפר לצאת. היצור המשוחרר הכה מעט בכנפיו ועף החוצה. אך חיוכו של הילד לא הספיק להימתח על פניו והפרפר נפל ומת. הילד הרים את הפרפר המת, ופרץ בבכי. בעוד הפרפר בידו, הלך הילד אל סבו והראה לו אותו בלי לומר מילה.

הסבא הביט בילד ואמר: "נכון שעזרת לו לצאת?"

"נכון", ענה הילד.

"אתה מבין, ילדי?", אמר הסבא, "המאבק של הפרפר בתוך הגולם מחזק את כנפיו. ברגע שהוא מכה בדפנות הגולם, שרירי כנפיו מתחזקים. בכך שעזרת לו, אתה מנעת ממנו לפתח את שרירי כנפיו, שאותם הוא צריך על מנת לשרוד..."

פעמים רבות, הדבר שנראה הכי גרוע מבחינתנו, עשוי להיות קרש הקפיצה החשוב ביותר בחיינו. לעולם אל תחשבו שקושי הוא בעיה, לפעמים זה פשוט האימון שמחזק את שרירי הכנפיים שלנו, רגע לפני שאנו מצליחים להמריא מעלה, אל חיים טובים יותר.

פוסטים דומים

יום ב' נחל גשרון

06:00 -07:30 השכמה וארוחת בוקר בין השעות  כולל הכנת ארוזה לצהרים.

08:00 עליה לאוטובוסים ונסיעה לתחילת המסלול.

משחק - תחילת המסלול

עומדים במעגל עם כדור טניס המטרה למסור את הכדור לתלמיד אחר במעגל (אסור לזה שלידי) לאחר שכולם קיבלו את הכדור הם צרכים לזכור ממי קיבלו את הכדור ולמי הם מוסרים ולעשות זאת במהירות מבלי להתבלבל. לאחר מכן ניתן לעשות זאת הפוך כלומר: למסור לזה שמסר לי את הכדור קודם ולקבל את הכדור מזה שמסרתי לו קודם לכן. ניתן גם להחליף את מקומות התלמידים בתוך המעגל.

קצת על המסלול:

מסלול ברמת קושי בינונית. אורך המסלול כחמישה ק"מ.

בתחילת המסלול ממקום החניה עולים עליה של כחמש דקות שבסיומה יורדים לנחל גישרון, מולנו נוכל לראות את הגבול עם מצרים. נרד לנחל עצמו בו ההליכה קלה. הנחל יפה ומרשים. במהלך ההליכה נעבור בזחילה מעבר צר ונחמד "מעבר צפרא" (אל דאגה כולם יעברו שם). לאחר מכן נצא מהנחל בעליה של כ -20 דקות.

ביציאה מהנחל הליכה על שביל ג'יפים רחב עד לסיומו של המסלול ועלייה לאוטובוסים.

אתגר האבן

במהלך ההליכה בנחל לאחר מעבר צפרא המחייב זחילה תינתן הנחייה לתלמידים שהם מקבלים משימת ביצוע אתגרית. המשימה היא לבחור אבן שנראית להם הכי נכונה כאשר גודל האבן נקבע על ידיהם כמובן שככל שהאבן גדולה יותר האתגר גדל. עליהם לקחת את האבן יחד איתם לאורך המסלול כאשר אסור לשים את האבן בכיס או בתיק. אסור לאבן לגעת בקרקע בשום מצב גם עם יושבים לנוח האבן עלינו לא נוגעת ברצפה בשום מקרה.

נותנים לתלמידים לעלות עם האבנים את מעלה גישרון (העלייה). וממשיכים על דרך הג'יפים עד אזור בו תעשו מעגל מרכזי.

מעגל מרכזי

כולם יושבים במעגל עם האבנים שסחבו במסלול שואלים כל אחד למה הוא בחר דווקא את האבן הזו למה הוא התחבר אליה במיוחד?

לאחר מכן המורה מזכיר לתלמידים שאתמול דיברנו על קשיים ויציאה ממעגל הנוחות שלנו היום נתבקשתם על ידי לקחת אתכם אבן שהקשתה עליכם את ההליכה וחייבה אתכם לשאת אותה. לא הייתם יכולים להשתמש בידיים כפי שאתם מורגלים, כל זמן שנשאתם את האבן. האבן סימלה קושי שאתם סוחבים אתכם ועליכם. יכול להיות שיהיו תלמידים שלא ייקחו אבן ולא יסחבו או יזרקו אותם בדרך, וזה בסדר.

ניתן לדבר איתם למה לא לקחו אבן או למה זרקו בדרך האם האבן מסמלת את המוכנות להתמודד עם קושי? האם אני מוכן לקבל את הקושי כחלק ממני? האם אני מתמודד עם קושי? האם אני מוותר על הקושי ולא מוכן להתמודד ולעמוד מולו? ועוד שאלות העולות בדעתכם.

בניית רוג'ום

לאחר מכן יאמר המורה עכשיו לפני שנמשיך בדרכנו אנו כאן במידבר וזה המקום המושלם להשיל ולהשאיר את הקושי שסחבתם על עצמכם כל הדרך.

כל אחד בוחר קושיי או חשש שיש לו בחייו שהאבן שסחב כל הדרך מדמה והוא ישאיר את הקושי או החשש כאן עם האבן במדבר.אנחנו נבנה רוג'ם (תל אבנים) שכאן במדבר איש לא עובר ולא נוגע ותל האבנים הזה יישאר שנים רבות עומד כפי שנשאיר אותו. למעשה נסיר מעלינו את החשש והפחד כאן במידבר והחשש והקושי יישארו כאן מאחורינו לעד. התלמידים בונים מהאבנים רג'ום אבנים, וממשיכים בדרך ללא להביט לאחור.

בדד או דמיון מודרך

במידה ויש זמן ומקום מוצל ונוח אני ממליץ לעשות פעילות הרפיה בסגנון דמיון מודרך, אם אתם מתחברים לזה... וניתן גם  להעביר פעילות של בדד בסגנון מסע ישראלי.

מושיבים את התלמידים ביחידים במקומות מבודדים ( אבל שאתם רואים אותם). ומנחים אותם פשוט להביט בנוף, לחשוב על מה שהם עברו ביומיים האחרונים. לנסות ולהגיד שזאת הזדמנות להיכנס לתוך הנפש פנימה, לראות את האני האמיתי שלי ללא מסכות ולשאול את עצמי שאלות הקשורות לעצמי כמו למשל: האם אני חש שאני ממצא את עצמי? מה הייתי רוצה לשנות בחיי? מה הייתי רוצה להסיר מעלי? מה רצוני האמיתי לעשות כדי שהיה לי טוב? ועוד..

מומלץ לכתוב דף בדד במידה ואתם חושבים לעשות פעילות זו. מאחר ולתלמידים יהיה יותר קל להתמקד בנקודות שתרצו שיתמקדו. אם תאמצו את העניין של לכתוב להם דף, רצוי שתוסיפו נימה אישית שלכם.

בסביבות 15:30 סיום מסלול ועליה לאוטובוסים. נסיעה למקום הלינה. הכנות לארוחת ערב וארוחת ערב.

מעגל סיכום יום

מעגל בו המורה יסכם את מה שעברה הקבוצה.

לאחר מכן מעגל עין טובה כמו במסע ישראלי כל כיתה תקבל שקית טופי.

כל אחד בתורו ייקח סוכריה וייתן לחבר תוך פניה אישית אליו.

"איתן אני רוצה לתת לך את הסוכריה כי במהלך המסלול שהיה לי קשה ורציתי לזרוק את האבן דיברתה איתי ובזכותך לא וויתרתי"

יש להקפיד שכולם יקבלו "עין טובה" ולכן כדאי ואף רצוי שהסבב הראשון יהיה על ידי כך שכבר בשעות הערב ניתן לחלק באופן אקראי לתלמידים פתקים קטנים עם שם של אחד התלמידים בכיתה ואליו צריך להפנות את המילה הטובה בסבב הראשון. כך יוצא שכולם מקבלים מילה טובה ובסבב השני ממשיכים באופן חופשי.

בסיום יש לומר לתלמידים שמחר יש יום עמוס מאוד ולכן תהיה השכמה מוקדמת בשעה חמש בבוקר לנץ קפה. זו אחריות שלהם לקום ולהעיר את חבריהם. מי שלא יגיע עונשו יהיה שלא ישתתף בפעילות וחבל שכך.

ביום האחרון מכיוון שיש גם מסלול קצר וגם התנדבות ארוחת הבוקר והארוזה היו עד שעה 07:00 בלבד. לאחר שעה זו לא תתאפשר הכנת אוכל. בשעה 07:00 לאחר קיפול הציוד האישי וניקיונות העמסה לאוטובוסים תזוזה מהחניון בשעה 07:30

פעילות ערב מתוכננת ביום השני - מסיבת אוזניות. אין אפשרות להגביר מוסיקה בחניון הלילה של החי בר מכיוון שזוהי שמורת טבע ולכן יש אפשרות רק למסיבת אוזניות.

לילה טוב!

יום ג' – הר צפחות, התנדבות – נתינה לאחר:

05:00 – השכמה

05:20 – מעגל נץ קפה.

מגעים למעגל עם שקי שינה ופיג'מות.

המורה פותח את המעגל בחלוקת קפה ועוגות הבית.  היום נעשה מסלולון קצר הר צפחות, ולאחריו נעשה התנדבות.

נתחיל בשמיעת השיר של אחת מלהקות המחאה הראשונות בארץ, להקת טיפקס "בתוך נייר עיתון".

בתוך נייר עיתון

הנה אנשים מגולגלים
בתוך נייר עיתון
אה ווה ווה ווה
חיים בתוך קופסה
של שימורים
אצלנו במטבח

ובמטבח על השולחן
יש איש בתוך קנקן
אה ווה ווה ווה
מציץ מהזכוכית
ויום אחד נורה
מתוך תותח

ובתותח יש אנשים
שמקבלים סטירה
אה ווה ווה ווה
זקנים ותינוקות

ניתוח השיר
ליד בקבוק
שבור מחוף הים

ליד הים יש אנשים
קופצים מבניינים
אה ווה ווה ווה
סיפרו על זה בדיחה
וצוחקים
אצלנו בסלון

ובסלון שלנו אנשים
מסוג חדש
אה ווה ווה ווה
חיים בתוך שמיכה
ליד רמזור
מתחת איזה קו

אה יה לא עלינו
הנה זה בא הנה זה בא גם אלינו
אה יה לא עלינו
הנה זה בא הנה זה כאן גם אצלנו

יש מדינה שמתחבאת מתחת איזה קו
אה ווה ווה ווה
ויש סטטיסטיקה
שנכתבה
בתוך נייר עיתון
יש אנשים מגולגלים בתוך נייר עיתון.

שואלים את התלמידים על מה מדבר השיר?

ניתוח של השיר (מתוך אתר טארדיס – גדולה יותר מבפנים)

כי רק נדמה למי שיושב על הספה שהחיים שלו יותר מרופדים ועטופים מעטיפה של נייר העיתון אבל מיד מגיעות המילים של "ליד רמזור מתחת איזה קו" כדי לטשטש את ההבדל ולהגיד – גם בתוך השמיכה וגם בתוך העיתון, הרמזור הוא רמזור של כביש, של הומלסים שחיים ברחוב בתוך נייר עיתון.

השיר הוא גם זה שאומר לאנשים בסלון "תעצרו ותחשבו", גם אתם מתחת איזה קו. והנה מילות המפתח של השיר: "אה יה לא עלינו / הנה זה בא הנה זה בא גם אלינו"

כי למרות שאתם לא רוצים לעצור ולחשוב על זה ולמרות שנדמה לכם שהחיים שלכם מוגנים ועטופים בשמיכה ולא בניירות עיתון ולמרות שאתם בסלון שלכם עם החברים שלכם מצביעים על הטלויזיה ואומרים "הנה הם" ובתוך הלב "אנחנו ? לא עלינו.." מחר, כמה שלא תגידו "לא עלינו" גם אנחנו יכולים להיות הם. ככה זה הסטטיסטיקה – מישהו מותח קו ואתה יכול לחשוב שאתה מעליו אבל זו הסתתרות מהאמת. כולנו הסטטיסטיקה.

אפשר להסתכל גם על מילות היחס בשיר כדי לראות את זה, השיר מתחיל עם בתוך. בתוך נייר עיתון, בתוך קופסת שימורים, בתוך הסלון, בתוך השמיכה וכו'. בשלב שהוא מתהפך ועובר לדבר על היציאה מהבועה (האיש בקנקן לעומת הבקבוק השבור בחוף הים) הדברים הם ליד ולא בתוך. יש יציאה אל האור של האמת – יציאה של העובדות מתוך נייר העיתון, זה בא אלינו כי זה לידינו, כל הזמן זה לידינו ושום הסתתרות בתוך דברים לא תוכל לעזור לנו.

בסוף השיר זה מאד ברור – אם המדינה מתחבאת מתחת לקו והקו הוא הסטטיסטיקה והסטטיסטיקה היא בתוך נייר עיתון הרי שהמדינה היא בעצם בתוך נייר עיתון. ועכשיו אפשר לחזור להתחלה ולקרוא – הנה אנשים מגולגלים בתוך נייר עיתון.

אוו ווה ווה ווה. מי האנשים האלו ? כולנו. גם אנחנו וגם הם.

מה המסקנה ? שאין מה להיות מגולגלים בתוך שמיכה. ועכשיו לשיר ביחד: הנה זה בא, הנה זה בא, הנה זה בא, הנה זה בא, הנה זה בא, הנה זה בא גם אלינו…

המורה שואל את התלמידים האם הם מבינים על מה השיר מדבר?

אילו מילים מתארות בשיר קושי ומצוקה? איפה אנחנו כלומר באיזה צד של השיר כל אחד מאיתנו נימצא? האם המצב יכול להשתנות אצלנו כמו בשיר? האם אנחנו יכולים להישאר אדישים למצב? האם יש משהו אפילו קטן שאנחנו יכולים  לעשות בנידון? השיר הזה היה אחד מסמלי המאבק שהיה במחאה החברתית של שנת 2011 שקראה לשוויוניות בחברה הישראלית. המורה יסכם את הנץ קפה בכך שהיום נעשה שינויי במעשים ובהתנדבות.

פוסטים דומים

השאר תגובה

אימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *